שביעי

07.07.23 | י"ח בתמוז תשפ"ג | 545 גיליון | 8 אביתר ליכטמן השורשים היהודיים של ג'נין ממש בשעה הטור הזה נכתב שכוחות הביטחונ נמצאימ בעיצומו של מבצע בלב העיר ג'נינ, עיר שאצל רובנו מחוברת עמ צמד המילימ "מרכז הטרור". אכ לעיר ג'נינ יש ה טוריה הרבה יותר עתיקה ממחבליה המודרניימ, ולא מעט מהה טוריה הזו הוא הפרק הנעלמ של ההתיישבות היהודית במקומ. אחת ה וגיות המוזכרות בפרשת הש בוע לאחר מניינ שמות ומ פר בני ישראל, היא חלוקת הארצ לנחלות, כשבתוכ כל נחלה, מוקדשות ערימ פציפיות למושב הלוויימ. אחת מהערימ האלו, 'עינ גנימ' שחוקרימ רבימ מזהימ אותה עמ ג'נינ של ימינו, מוזכרת ב פר יהושע בתוכ נחלת שבט יששכר כעיר שהוקדשה לישיבת בני משפחות הגרשוני. זה אמנמ האיז כור ה"ישראלי" הראשונ שלה, אכ העיר מוזכרת בשמות שונימ כבר במכתבי אל עמארנה - מכתבימ שנשלחו משליטי ארצ ישראל הכנעניימ אל השלטונ המרכזי שישב באותה עת במצרימ. איזכור נו פ של עיר עמ שמ דומה מגיע דווקא ב פר מלכימ, בזמנ שיהוא יורש את שלטונ בית אחאב, ורודפ אחרי יהורמ מלכ ישראל ואחזיה מלכ יהודה. מתואר שאחזיה בורח ממנו, דרכ מקומ שנקרא בית הגנ. רגע, השמ הזה מזכיר לכמ את המבצע הנו כחי? ובכנ כמו שהבנתמ, כנראה לא תמ. יו פ בנ מתתיהו מ פר על תקרית מע שנימ לפני 20- ניינת שהתרחשה במקומ כ חורבנ הבית בימימ של פרעות ודמימ בינ השאר בינ היהודימ לשומרונימ. הדרכ מי רושלימ אל הגליל עברה מאז וכמעט עד 60 ימינו על שדרת ההר המרכזית - כביש של היומ והגיעה גמ על ג'נינ. יהודי שעבר בעיר, ונקלע למקומ מושבה של הקהילה השומרונית, נרצח על ידמ, מה שהוביל להתקהלות ונקמה יהודית ולאירוע מת משכ בו חטפו כל הצדדימ ב ופו של דבר מנחת זרועמ של הרומאימ. השנימ עברו, היהודימ גלו מהארצ אכ נו עימ מימי הביניימ מתארימ נוכחות מצו מצמת של יהודימ בודדימ בלב העיר שכבר הפכה להיות בעלת רוב מו למי גדול, ומי עוט נוצרי. החידוש הגיע בזמנ תחילת שיבת שנימ. 140- עמ ישראל לציונ לפני כ אחת מאגודות חובבי ציונ שהתארגנו אחת מאגודות חובבי ציון שהתארגנו באירופה לטובת התיישבות בארץ, נקראה "למען ציון". כחלק מתפיסה שרווחה אז בקרב גורמים בארץ, להתיישב בלב הערים ה'ערביות' עלה גם הרעיון להתיישב ב'עיר גנים', היא ג'נין על ידי בא כח החברה מרדכי אדלמנ, משפחות יהודיות כולל שו"ב ומלמד 8- ו עברו להתיישב במקומ - יישוב יהודי בלב ג'נינ. קיצו של הישוב הקטנ הגיע בעקבות התפרצות מגיפה לא ידועה והתיישבות יהודימ בשנימ לאחר מכנ הייתה בעיקר ימי המנדט הבריטי כששוטרימ יהודיימ ממשטרת המנדט ובני משפחותיהמ הת גוררו במקומ עד פרעות תרפ"ט. לפני קומ המדינה הוכנה תכנית א טרט גית בקרב הנהגת היישוב להקמת התיישבות יהודית במרחב ה ובב את ג'נינ. על אפ ההגיונ הברור שבתכנית הזו שכיומ כולנו מבינימ אותו, לקח עוד עשרות שנימ לממש אותה בדמות התיישבות יהודית במרחב צפונ השומרונ ובתוכה הישוב גנימ שמזכיר את שמה של ג'נינ ואת שמה המקורי - עינ גנימ. גנימ נעקרה בתכנית ההתנתקות, והתיישבות יהודית בג'נינ נראית בגדר חלומ מהה טוריה הרחוקה, אבל גמ השי שנימ נראתה 2000 בה לארצ ישראל אחרי תלושה מהמציאות... ובקיצור, ימימ יגידו... )לרוצימ להרחיב, מומלצ לעיינ ב פר "עינ גנימ" שנכתב לזכרו של שמואל ויי • שנפל בעיר במהלכ חומת מגנ(. 054-7728242 לתגובות בווטסאפ באירופה לטובת התיישבות בארצ, נקראה "למענ ציונ" ובראשה עמד הרב עזריאל הילד היימר. כחלק מתפי ה שרווחה אז בקרב גורמימ בארצ, להתיישב בלב הע רימ ה"ערביות" עלה גמ הרעיונ להתיישב ב"עיר גנימ" היא ג'נינ. 19- חלקת אדמה נרכשה ב ופ המאה ה ג'נין במהלך מבצע בית וגן 90 צילום: שיר טורם, פלאש