שביעי

14.07.23 | כ"ה בתמוז תשפ"ג | 546 גיליון | 8 קהילת איילון יפרה לי שחברה טובה ידידה שלי שלה עומדת להתגרש. עובר עליה משהו, היא במשבר אמצע החיימ, חילונית תל אביבית, בית עמ כ פ, ילד אחד שכבר יימ את לימודיו והופכ עצמאי, ואינ לה כוח יותר. בא לה לעשות משהו לעצ מה. לא רוצה לבשל או לעמוד במטבח, לא לדאוג לבני הבית, לא להתאמצ. היא לא תהיה " יפורה של שפחה" היא רוצה לעבור הלאה ולחיות את חייה החופשיימ. דיברנו קצת על המצב שלה וחברתי הצטערה שהדברימ הגיעו לידי ככ ושעוד בית של אנשימ טובימ עומד להתפרק מ יבות לא ממש ברורות, אבל, כאמור, אתה אפ פעמ לא יכול באמת לדעת מה הולכ אצל האחר. עברו כמה חודשימ מאז אותה שיחה ולא מזמנ נזכרתי בה שוב ושאלתי "תגידי, מה קורה עמ הבחורה ההיא? האמ הצליחו לעשות שלומ בית או להפכ חלילה?". וחברתי השיבה "לא, דווקא המ עוד ביחד". שמחתי. שאלתי מה השתנה?, והיא ענתה שהיא חושבת שהמחאה וההפגנות. לא ממש הבנתי איכ זה קשור אז היא ה בירה שמאז שחברתה יוצאת לרחובות היא קצת נרגעה, היא מגוי ת למטרה ונדמה שהעניינימ בבית הרבה פחות מט רידימ אותה. אז רציתי ל פר לכמ קו ראימ יקרימ שגמ דברימ טובימ יוצאימ לאנשימ מההשתתפות במחאות הדמוק רטיה - זה נותנ להמ תכלית וכיוונ, עוזר להמ להתחבר למשהו גדול יותר, למצוא קהילה, לרתומ את זמנמ הפנוי למענ מטרה חשובה ובעיקר עושה שלומ בית. אפילו הקדוש ברוכ הוא מוכנ למחוק את שמו בשביל שלומ בית אז קטנ על ל גור את איילונ ואת 'ביג'. יכולה להזדהות עמ הת אני לגמרי חושה של הרצונ למצוא דרכ, קהילה, משהו גדול וחשוב ממכ שאפשר להירתמ אליו ולתרומ לו מזמנכ ומרצכ. בואו, זה קצת כמו חזרה בתשובה רק מהצד השני. אני לגמרי הייתי יכולה למצוא את עצמי מגויי ת במאה למאבק הזה אילו לא השינוי שעשיתי בחיי וההתקרבות ליהדות, לתורה ולמצוות, ולראייה הרבה מחברותיי ומשפחתי חיימ ונושמימ את זה וזה קרוב לליבמ. איכ אפשר ליישב את ה תירות בלי ברליות החד צדדית? בפגיעה באחיהמ היהודימ? בהגדרות לדמוקרטיה שקי בלו זווית מאוד מ וימת ברוח הזמנ? בפשט, אפשר לומר שמי שמתבוננ מב חוצ ולא מכיר את עומק הדברימ וגמ שמ יש תירות לא מיושבות. במקביל אני מניחה שהרבה אנשימ לא ממש שו חימ בחומר המשפטי של הרצונ לשינוי ולא באותיות הקטנות כי באמת זה נורא מ ובכ. בכלל בעידנ שבו שומעימ הוד עות בוואט אפ במהירות כפולה ונות נימ לבינה מלאכותית לעצב לנו מודעות זה לא ממש פופולרי להעמיק ב וגיות. מק ימומ בפודקא ט בשעת רחיצת הכ לימ או ב פורט. אנחנו בתקופה בעייתית לכל הדעות אני לגמרי יכולה להזדהות עם התחושה של למצוא דרך, קהילה, משהו גדול וחשוב ממך שאפשר להירתם אליו. בואו, זה קצת כמו חזרה בתשובה, רק מהצד השני פלו שלושת השבועות והחומ, אוי החומ הזה. אז דווקא שמחתי שהזדמנ לי לראות בעינ טובה את אחיי )במיוחד אחרי שאני חופרת פה לאחרונה עמ "די להידברות"( ואת תוצרי הלוואי הטובימ, גמ אמ המ טועימ וגמ אמ ב ופו של דבר זה לא יח זיק מימ והמ יצטרכו לחזור להתמודד עמ הבעיות האמיתיות שלהמ. בדרכ ואולי זה הכל חיפוש לחזרה בתשובה רבתית, חבלי גאולה ומשיח, מעבר בהיכלי התמורות שנ דמה ששמ נמצא האוצר אבל ב ופו של דבר הוא נמצא מתחת לגשר שליד הבית. רק צריכ לפתוח את הלב ולא • לפחד לחפש. sharonroter@gmail.com 90 צילום: עומר פיכמן, פלאש שרו ן רוטר