שביעי

21.07.23 | ג' באב תשפ"ג | 547 גיליון | 34 גן העדן הפך לזירת אסון. צפון הודו, השבוע השליח החדש שריקי, "אבל אפ אחד לא צפה שהוא יהיה כל ככ עוצמתי ויוצא דופנ. במשכ שלושה ימימ רצו פימ ירד פה גשמ ללא הפ קה, ובתוכ זמנ קצר החשמל נפל. אחר ככ גמ זרמ מי השתייה הפ יק, ולא היו מימ בברזימ". "בהתחלה עוד לא הבנו את עוצ מת המכה, כי החשמל והמימ הולכימ ובאימ כאנ באופנ יומיומי", מבהיר איינזשטוק. ובכל זאת, המ התחילו לא ופ מי גשמימ בחביות, כדי לה תכוננ לכל צרה שתבוא. כשגמ רשת התקשורת נפלה והבית היהודי בפול גה נותק לגמרי מהעולמ החיצונ ונו תר ללא קליטה לולרית וללא גישה לאינטרנט, המ הבינו שהמצב מצריכ התגיי ות מהירה. ס"מ 15 על גשר בעובי המימ הציפו את האזור כולו, בדיוק בזמנ שבו משפחת אייזנשטוק הייתה אמורה לצאת בדרכה חזרה ליש ראל. רק אחרי שהגשמימ שככו, בדק צבי את היציאה מהכפר וגילה שהיא "מחוקה לגמרי. לא היה אפשר לנ וע בכביש. הנהר עלה על גדותיו והאדמה מטרימ פנימה. בכל 20 ביבו קר ה מקומ היו בורות באדמה, מפולות של אבנימ וגשרימ שקר ו. "הדרכ הביתה הפכה להיות מ וכ נת מאוד. ידעתי שיש לנו טי ה לארצ שאנחנו צריכימ לה פיק אליה. אבל הבנתי גמ שלהיכנ לדרכימ לא דר כימ עמ אישה בהריונ ושלושה ילדימ קטנימ זה ממש לצאת למ ע אל הלא נודע, במיוחד כשלא הייתה לנו שומ דרכ לדעת מה קורה מחוצ לכפר, כי לא היו שומ דרכי תקשורת". המ הבינו שמדובר בא ונ בקנה מידה גדול, אבל במקומ לדאוג רק לעצממ ולמשפחתמ, בני הזוג אייזנ שטוק התמקדו ב יוע למטיילימ היש ראלימ. "הרגענו אותמ ושמרנו שאפ אחד לא ייכנ להי טריה. בהמשכ גמ הפעלנו גנרטור חירומ במשכ שלוש שעות בכל לילה, כי למרות שלא הייתה קליטה, רצינו שהמטיילימ יוכ לו להטעינ את הטלפונימ ה לולריימ שלהמ למקרה שהיא תחזור". בד בבד עברו בבית היהודי למשטר צנע קפדני, מאחר שלא הייתה להמ דרכ לדעת מתי תחודש א פקת המ זונ. "ראינו שחנויות המכולת הולכות ומתרוקנות, והבנו שאנחנו חייבימ להקציב את הכמות שכל אחד יכול לאכול, כי הא פקה רחוקה מאיתנו". גמ גז ודלק לא היו בהישג יד בשל הפגיעה בכבישימ ובגשרימ. בשעה שהבית בצפונ הודו קלט מטיילימ ישראלימ, ל ניפ 'רוח אחרת' בישראל הגיעו מאות שי חות טלפונ של קרובימ מודאגימ. המ תיאמו את מאמצי החיפושימ ויצירת הקשר, ואפילו דאגו להעלאת מ וק באוויר כדי לוודא שאינ מטיילימ במצוקה או ב כנת חיימ. "הפכנו להיות החפ"ק הישראלי", אומר מנהל העמותה, הרב כ"צ, "וה ניפ בפולגה הפכ לחמ"ל הקדמי בשטח". כשהגיעה לבית היהודי שמועה על דרכ יציאה אפשרית מהכפר, המ מיהרו לפעול. "זו הייתה היציאה הישנה מהכפר", אומר אייזנשטוק. "הלכתי לשמ לפני המשפחה, וגילי תי שמדובר בירידה תלולה שעוברת מעל נהר, על גבי גשר רעוע שעוביו "מ בלבד. אבל אחרי התלבטות, 15 הבנו שאינ ברירה וחייבימ לצאת לדרכ". דווקא אז חודשו גשמי המונ ונ החזקימ, והיציאה למ ע הארוכ נדח תה ביומ. רק כשהשמיימ היו בהירימ, יצאו שליחי הבית היהודי, זוג הורימ ושלושה ילדימ קטנימ לדרכמ; המ טיילימ, שנעזרו בהמ עד אותו רגע, החליטו להשיב להמ טוב. שישה מהמ הצטרפו למשפחה עד שתגיע בשלומ למקומ מבטחימ. קבלת שבת מול ההרים זו לא הייתה הפעמ הראשונה שבה שליחי הבית היהודי בצפונ הודו נא לצימ להגיב במהירות למשבר שקשור בישראלימ. איינזשטוק מ פר שזמנ קצר לאחר הגעתמ לפולגה, המ היו צריכימ לנהל משלחת חיפושימ אחרי מטייל שהלכ לאיבוד ביער באמ צע הלילה: "היערות פה המ לא כמו בישראל. המ צפופימ מאוד ויש בהמ דובימ. כשהבנו שיש ישראלי שלא חזר מהיער, אירגנתי את כל המ טיילימ שהיו מוכנימ לצאת לחיפושימ ויצאנו לחפש אותו. "חיפשנו אותו במשכ כל הלילה והייתה הירתמות ואחדות מטורפת אנשימ 15 של כל המטיילימ. נכנ ו לתוכ היער, צועקימ את השמ שלו, היה קר מאוד, ובנ לא ירד גשמ. רק הצלחתי ליצור איתו 0:30 ב ביבות היציאה מהכפר הייתה מחוקה לגמרי. לא היה אפשר לנסוע בכביש. הנהר עלה על גדותיו והאדמה סביבו מטרים פנימה. בכל מקום היו בורות 20 קרסה באדמה, מפולות של אבנים וגשרים שקרסו " הייחודי הבית