שביעי

39 | 21.07.23 | ג' באב תשפ"ג | 547 גיליון את ליבי. מבשלת בעיקר לשבת ועל מרק העופ שלי עמ הקניידלכ המ לא מוותרימ גמ לא בקיצ כשחמ". אילו הקרבות נאלצת לעשות בחייך? "כשכתבתי את הדוקטורט עבדתי כרגיל וניצלתי כל רגע פנוי לכתיבה. מי ששילמו את המחיר היו הבית והמשפחה. תמונה אחת שלא יוצאת לי מהראש כשהבת הקטנה שלי שואלת אותי מתי יהיה לי זמנ ואותי עונה לה 'כשתהיי בכיתה ג'...". מה הסוד שלך לשלום בית? "בשנימ האחרונות פעמיימ בשנה אנחנו יוצאימ לחופשה בחו"ל. הגענו למ קנה שבארצ קשה מאוד להתנתק, וכשאנחנו בחו"ל אנחנו לגמרי לעצמנו וזו הזדמנות להיזכר כמה טוב ביחד ותידלוק משמעותי לקשר". מה החטא הקולינרי שלך? "עוגות, בעיקר כאלה שיש בהנ בצק ופחות קצפת". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "אני רואה מ ביבי אנשימ שהבית שלהמ תמיד פתוח לרווחה לכל דיכפינ. הייתי מאוד רוצה להיות פחות לחוצה מאירוחימ למיניהמ. ולהיות מ וגלת לארח בשמחה ובלב חפצ גמ כשלא התכוננתי מבעוד מועד". ממה את פוחדת? "מהזיקנה. מילות התפילה שאני מתחברת אליהנ ביותר בימי ה ליחות 'אל תשליכני לעת זקנה'. מצד אחד מתפללת לאריכות ימימ ושנימ ומצד שני חוששת ממה שמ תתר מאחורי הפינה ועמ מה אצטרכ להתמודד. הלואי שאזכה להזדקנ בכבוד". במה את מתביישת? "כשאני נהנית לשתפ פעולה עמ רכילות ע י ית". במי את מקנאה? "בדור החדש שצומח כאנ. דור שיש לו יצירתיות וחופש מחשבה. חשה שאנחנו גדלנו לתוכ וודאות מאוד גדולה, תוכנית חיימ מ ודרת ומנותבת. פחות העזנו ל ור מהדרכ ימינ ושמאל. לנו היה ברור כמה ילדימ יהיו לנו, מתי נתחיל ללמוד את לימודי התואר, וכיוצא בזה. למרות שיודעת שלכל זה היה ערכ גדול ושיש גמ ח רונות בהתנערות מהמו כמות". אם לא היית מלמדת, מה היית? "כנראה עורכת דינ. זה המקצוע שלמדתי. ונראה לי שזה היה בזבוז גדול". מעשה טוב שעשית לאחרונה? "שידוכ. שליחות אמיתית. חבל שאינ לי כישרונ גדול בתחומ". יש לך חרטות? "שלא מ פיק שומרת על קשר עמ אנשימ שאני אוהבת". מה הספורט שלך? "מאז הקורונה מתקשה לחזור ל פורט. היומ זה בעיקר מ תכמ בעליה וירידה במדרגות ובקימה מהכ א לקחת פרימ מהמדפ". מי הפוליטיקאי שאת הכי מעריכה שלא הצבעת לו? "לא חיה בעולמ של פוליטיקאימ ובשנה האחרונה משתדלת להתרחק מכל מה שקשור לפוליטיקה. המצב מצער אותי מאוד. בעיני החיימ האמיתיימ לא מתרחשימ בפוליטיקה אלא בחברה. אבל פטור בלא כלומ אי אפשר אז אציינ את חברת הכנ ת ו גנית שר האוצר, מיכל וולדיגר, שאני מכירה אותה מילדות. למדנו יחד בבית ה פר הי ודי וגמ בתיכונ היינו יחד במגמה הפיזיקלית ואחר ככ למדנו משפטימ יחד. היא אדמ עמ ערכימ וגמ פועלת למימושמ במציאות". אם לא בנוף איילון - איפה היית? "כנראה בירושלימ, בעיקר בגלל הקירבה ל פריה הלאומית". למה את מתגעגעת? "לתקופה שבה שימשנו כשליחימ באנטוורפנ. בתחילת השליחות זה היה אתגר כי היינו פתאומ ברשות עצמנו בפועל בלי המשפחה המורחבת וזו הייתה חוויית גיבוש עוצמתית במיוחד. החוויות מהתקופה הזו שבה גמ טעמנו מהנוחות של החיימ בנכר ' המ זכרונות sunday ונהנינו מה-' מתוקימ". על מה את אוהבת להוציא את הכסף שלך? " פרימ! יש לי משיכה מאוד חזקה אליהמ ואנ מתקשה לעמוד בפיתוי ולא לקנות. אני ממש לא בנ אדמ של שופינג ואינ לי בלנות למדידת בגדימ בחנות". איפה ואיך את שותה את הקפה שלך? "קשה להאמינ אבל אני שותה נ קפה נטול קפאינ - הקפה הכי דלוח שאפשר להשיג. מו יפה לו מעט מאוד חלב ופחות עושה חשבונ מתי שותה. היתרונ של ה'נטול' הוא שאני לא מכורה, יש-יש, אינ-אינ. וגמ אינ כאבי ראש בצומות". מה את אוהבת בעצמך וחושבת שזו דוגמה טובה לילדייך? התמדה וניצול זמן. אבא שלי ז"ל חינך אותנו לנצל כל רגע. בצוואה שלו כתב בין השאר 'בזבוז זמן שנוא עלי - הזמן הוא בעצם החיים' - זה הוטבע בי עמוק איזו מצווה קשה לך? ואיזו את אוהבת במיוחד? קשה לי לכסות את הראש הגם שאני מכסה 'מלא מלא'. אין לי הרהורי כפירה אבל לא קל לי. המצווה האהובה היא סוכה ולמרות שאני לא מצווה אני לא יוצאת מהסוכה סתם שלא לצורך