שביעי

21.07.23 | ג' באב תשפ"ג | 547 גיליון | 8 אביתר ליכטמן תיקון היסטורי שבהמ אנחנו עו קימ בימים אלה בזכר החורבנ רגע לפני ט' באב, אנחנו פוגשימ כמו תמיד את פרשת דברימ ואת דברי התוכחה של משה לעמ. אחד הח טאימ המרכזיימ שתופ ימ מקומ בפרשה הוא כמובנ חטא המרגלימ והמאי ה בארצ חמדה. ואולי כתיקונ אליו, מכינ משה את העמ ואת יהושע לקראת הכני ה לארצ. התיקונ של החורבנ הזה, של הוצאת הדיבה על ארצ ישראל, הוא בינ השאר בהכנה לכני ה וישוב הארצ. בימימ המאתגרימ האלו שבהמ אנחנו מדגישימ את הצורכ בהגברת אהבת החינמ בינ חלקי העמ השונימ, ראוי לעניות דעתי, שנע וק בתיקונ קטנ נו פ - תיקונ ה טורי בהבאת יפורמ של הישובימ שחרבו במלח מת העצמאות. ואיכ זה קשור אתמ שואלימ? שנימ 75 כידוע אנחנו מציינימ השנה לאירועי מלחמת העצמאות. אחד האירועימ הטראומטיימ של המלחמה היה חורבנ ישו בימ שלמימ, שחלקמ לא זכו לקומ מחדש. העי וק ב יפורמ הוא לא רק נו טלגיה הי טורית. הוא רלוונטי במיוחד בימימ בהמ נזרקת לחלל האוויר שאלת ה"איזה ציבור בנה את המדינה יותר" ו"מי לקח אותה ממי" ) פוילר? כולמ היו שותפימ בבניינ( והוא גמ שמ מולנו את התקווה והכמיהה לחזור אל כל מרחבי ארצינו ולהקימ את המקומות שטרמ זכו להיגאל. ולא, אני לא מדבר על חבל ימית או על גוש קטיפ וצפונ השומרונ שראוי גמ בהמ לע וק בטור נפרד. כולנו יודעימ שאת מלחמת העצמאות, בה קמו עלינו אויבינו להשמידנו, יימנו בניצחונ. רובנו גמ יודעימ שהניצחונ הזה הרו 6,000- היה מלווה בכאב גדול על כ גימ לאורכ המלחמה. אבל מיעוטנו יודעימ על יפורמ של היישובימ שלא הצליחו לשרוד את המלחמה. המוכרימ שבהמ המ ארבעת ישובי גוש עציונ, ולצד התודעה הה טורית של בני הגוש והכמיהה לחזור הביתה שהחזיקה אותמ בתודעה הציבורית היה זה גמ מ פר ההרוגימ הנוראי בכפר עציונ שהשאיר את המקומ בתודעה הציבורית. ועמ זאת, רו בנו מכירימ את יפור נפילת כפר עציונ, אכ צריכ לזכור גמ את משואות יצחק ועינ צורימ לצד קיבוצ רבדימ שהיה שייכ ל"שומר הצעיר" שחרבו במלחמה. כולנו יודעים שאת מלחמת העצמאות סיימנו בניצחון. רובנו יודעים שהניצחון הזה היה מלווה בכאב גדול על אלפי הרוגים. מיעוטנו יודעים על סיפורם של היישובים שלא הצליחו לשרוד את המלחמה הפולש המצרי, אכ לאור החורבנ הגדול שעברו נאלצו להתיישב מחדש באיזורימ אחרימ לגמרי. וראויה היא המושבה משמר הירדנ שגי בוריה החזיקו ימימ ארוכימ וקשימ בגבורה עילאית אל מול הצבא ה ורי, ומנעו ממנו בגופמ לפלוש אל לב הגליל, עד שכוחו תיהמ של עשרות המגינימ כבר לא עמדו אל מול מאות חיילי הצבא ה ורי חמושימ במיטב כלי הנשק, שפשטו על המושבה והשמידו אותה עד הי וד. גמ תושבי ימ המלח בשכונת הפועלימ ובקיבוצ בית הערבה נאלצו בעל כורחמ לעזוב את ישוביהמ הפורחימ בלב השממה, ולראות אותמ קמלימ כשהצבא הירדני פשט אליהמ והחריב את נווה המדבר שהקימו. וכמובנ גזר וניצנימ שחרבו והוקמו מחדש ועוד שקצרה היריעה מלהזכיר את כולמ, אכ חשוב שנקרא ונלמד על יפורמ של הגיבורימ שבגופמ ובישובמ בלמו את האויב והגישו לנו את מדינת ישראל. ומתוכ תיקונ הזיכרונ הזה, נזכה לשוב גמ לאלו שעוד לא זכינו לשוב אליהמ, ובכללמ כמובנ בית הבחירה, בבניינו • ובבניינמ ננוחמ. 054-7728242 לתגובות בווטסאפ ולא רק המ כמובנ. מצפונה של ירושלימ הגיעה לקיצה במלחמה ההתיישבות הע נפה של ה"כפר העברי" נווה יעקב ושל עטרות ה מוכה אליו, שני ישובימ שפו נו בפקודת שלטונות הצבא, ולא הוקמו מחדש באותו מקומ. ראוי גמ לציינ את בארות יצחק וכפר דרומ בנגב שעמדו בגבורה עילאית מול שרידי הרכבים המשוריינים ממלחמת העצמאות בדרך לירושלים 90 צילום: נועם מוסקוביץ, פלאש