שביעי

28.07.23 | י' באב תשפ"ג | 548 גיליון | 10 את התחושה המ כל אחד מנסה לנסח לעצמו תאימה לו כעת. בינ תחושת אופוריה ועד לצער החורבנ, יש גווני ביניימ כמו: שמחה, נקמה, צער, חרדה או תקווה. אישית איני חש שמחה או עצב, אלא בעיקר תחושת צדק. אבל עמ צדק לבד לא מנצחימ. אמר לי איש חכמ שמנהל ארגונ חשוב בישראל, שההבדל המהותי בינ משבר גוש קטיפ לזה שפוקד את השמאל הוא - שעמ כל הצער העצומ, היה לראשונימ רשת אמונימ ששמרה עליהמ מהתר קות מה שאינ למרבה הצער לשניימ. אנשימ מאמינימ מתבוננימ על מאורעות ומנ ימ לחקור מה מוביל אותמ. הוודאות שיש אדונ לעולמ ושאינ דבר שקורה ללא כוונת מכוונ, מייצרימ הלכי נפש שמוצאימ ב ופ את החיוב. ב ופ תמיד ישנה תקווה לגאולה גדולה. אנשימ שאמונמ הגדול הוא בבית המשפט כמי שמכוננ את ערכ האדמ, חשימ שנפגע הערכ הגדול ביותר בחייהמ. זו פגיעה שאינ לה אפשרות המרה למבנה אמוני והתהומ גדולה וחשוכה עבורמ. ליבי אתמ באמת. חש את הכאב ולא רואה צורכ להוכיח שוב את הצדק. "עמו אנוכי בצרה". שמעתי הרצאה של פרופ' חשוב שלא אומר את שמו או תחומ מומחיותו, כי הוא מחוגי השמאל והוא לא מעוניינ בככ מ יבו תיו, ניתוח חשוב שמלמד על התחלת הבנה של מה שמתרחש. זה יכול גמ ללמד את הציבור האמוני שיעור חשוב גמ עבורו - נקודת המוצא האקדמאית לחיימ היא 'שיח זכויות האדמ'. השיח הזה מחליפ את החיבור לאלוקימ כי הוא מחבר את האדמ אל ה'אנושות' הכללית ולכנ הוא מעניק תחושת גודל ורוממות. קל להבינ מה מייצגת מערכת המשפט ואיכ היא חשה כאשר היא נדרשת לע וק בהגנה על הזהות היהודית; המצומצמת לתפי תה. אותו פרופ' תיאר איכ שיח הזכויות הוצע למזרחיימ שדחו אותו במרצ ואיכ שלא הצליחו להבינ כיצד זה יתכנ - "הרי באימ לעזור לכמ, איכ אתמ דוחימ את היד המושטת לעזרה?" וכאנ הוא בא למ קנה החשובה הבאה - הניתוח האקדמי מעו למ לא לקח בחשבונ שאלו שמנתחימ את האירועימ, בוחנימ אותו מנקודת מבטמ ולכנ יש יכוי שהמ עצממ טועימ ואלו שאותמ המ חוקרימ, אולי המ הצודקימ. תודעת הצדק המוחלט מייצרת תפי ת עולמ שרואה את אלו שלא מכירימ בה כ'טועימ' או 'נבערימ' או ב גנונ של היומ 'ביבי טימ'. הרי לא יתכנ שאדמ ביר לא יתאימ את עצמו למחשבה הרציונלי טית המערבית ואמ זה לא קורה - צריכימ לחקור מה הבעיה 'אצלמ'! אני מעז לומר שזו תופעה אנושית שקיימת אצל חלקימ רבימ מאוד בישראל. אמ אני מתנחל שבטוח במיליונ אחוז על זכותי בארצ ועל הצידוק הביטחוני שבהתיישבות, אני משוכנע שמי שמתנגד לככ הוא לא רציונלי. הוא לא ציוני או יותר גרוע - בוגד. לכנ צריכימ ל'רוממ' אותו ובטח להחזיר בתשובה. אבל זו אותה טעות מחשבתית. אני בוחנ את הדברימ מנ הזווית הוודאית שלי ומאבד את הקשב הנכונ להלכי רוח אחרימ. התיקונ יהיה בתנועת הקשבה חדשה. נצטרכ להתחיל להקשיב זה לזה וגמ אמ לא נ כימ, נדע לזקק את הדעות ולהכיר בעמדות • המוצא השונות. זה לא התיקונ השלמ, אבל בטח תחילתו. Aaron@achay.org.il משמעות לחיים. הפגנה למען בית המשפט העליון בירושלים אנשים שנותנים את אמונם הגדול בבית המשפט, חשים שנפגע הערך הגדול בחייהם - ערך האדם. זו פגיעה שאין לה אפשרות המרה למבנה אמוני. התהום גדולה וחשוכה עבורם 90 צילום: תומר נויברג, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל • בית המשפט מעניק משמעות וזהות עבור מחנה גדול בישראל גם כשאנחנו צודקים, עלינו להקשיב לכאב העמוק של הצד השני