שביעי

28.07.23 | י' באב תשפ"ג | 548 גיליון | 20 מה חושבים הח"כים והשרים שהצטלמו מדושני עונג ומלאי יוהרה, בזמן שישראלים רבים מרגישים שעולמם חרב עליהם? כמה אפשר לבוז לאזרחים, לצייץ כמו ילד בגן )אהלן, בן גביר(, לתקוע אצבע בעין ואז לספר לעצמכם שאתם "מתקנים באחריות"? צילום: ח"כ ניסים ואטורי באחד מלילות השבוע )כבר לא זוכר איזה, כולמ הרגישו אותו דבר( ישב תי באולפנ הטלוויזיה ושמעתי טיעונ שכמוהו נשמעו כבר אינ פור: המה פכה המשפטית היא גניבת דעת, משומ שבנימינ נתניהו לא הזכיר אותה באפ אחד מציוציו ו/או תשדירי הבחירות שלו. הטיעונ הזה נכונ אולי עובדתית, אבל יש איתו בעיה מרכזית: הוא נשמע, כמעט תמיד, מפיהמ של אנשימ שלא הצבי עו לנתניהו. אנחנו כמעט לא שומעימ מצביעי ליכוד שטוענימ שרימו אותמ. שהבטיחו להמ משהו אחר. שהמ נדהמו לגלות על הרפורמות של יריב לוינ. לו היו עומדימ על הבמה בקפלנ ובי רושלימ ליכודניקימ )שאינמ מז'אנר לימור לבנת, דנ מרידור וראובנ ריבלינ( ומ פרימ שהמ חשימ מרומימ, היה לת חושתמ משקל גדול. אבל הטענה שנת ניהו רימה את מצביעיו, מפי מי שמעולמ לא היו מצביעיו, מזכירה לי את הביבי טימ שהפגינו נגד נפתלי בנט בטענה שהפר הבטחות. על ככ אמרו חז"ל: אמ לא קנית את ההבטחות בזמנ אמת, אל תבוא לבכות שהנ הופרו. אינ שומ קשר בינ מהלכי הממשלה לבינ חגיגות הניצ חונ הדוחות שבהנ פרצו חברי קואליציה מיד עמ צמצומ עילת ה בירות. שמחה לאיד מה וג הילדותי ביותר, מול מצלמות ערוצ הכנ ת שכו למ מודעימ לקיומנ. מה חושבימ הח"כימ והשרימ שהצטלמו מדושני עונג ומלאי היברי בזמנ שיש ראלימ כה רבימ מרגישימ שעולממ חרב עליהמ? כמה אפשר לבוז לתחושות של אזרחימ, לצייצ כמו ילד בגנ )אהלנ, אית מר בנ גביר(, לתקוע אצבע בעינ ואז ל פר לעצמכמ שאתמ "מתקנימ באחריות"? פוליטיקאימ רבימ מדי מוכיחימ בחו דש האחרונ שיש להמ הרבה לאנ לה תבגר, ושמבחינתמ לריב עמ שמאלנימ זו אידיאולוגיה. מה שעצוב הוא, שיש כנראה גמ מצביעימ כאלה. לכבוד המקומ, ולכבוד הקהל, ולכבודה של כנ ת ישראל, אחת הרפורמות הכי מתבקשות כרגע היא להפ יק להעביר בשידור חי את דיוני הכנ ת. כנ, זאת הליכה מ וימת אחורה. זה מנוגד לאתו העיתונאי ולזכות הציבור לדעת. אבל עמ יד על הלב, המצלמות פשוט הור ות את דיוני הכנ ת. יותר מדי ח"כימ פשוט מאבדימ את זה ביודעמ שהמ מצולמימ. במקומ להתכוננ לדיונ, ללמוד חומר ולנ ח טיעונימ, המ מגיעימ ומצ למתמ שלופה בידמ נטויה על ירושלימ, צועקימ ורושפימ, קופצימ על שולחנות ומייצרימ רטונימ 'חזקימ'. הכנ ת היא מקומ שבו נקבעימ גור לות. מתעצבימ חיינו. הפיכתה ל טו דיו צילומ עבור דפי פיי בוק וטיקטוק מרדדת והור ת את הדיונ. עדיפ לצלמ ולא לשדר, וכעבור יומיימ לפר מ פרוטוקול כתוב. או לפר מ וידאו באיחור של שבוע. המצלמות פוגעות גמ ביכולת להגיע לה כמות. כשכל ח"כ מנהל אתר חדשות משל עצמו, אינ רווח פוליטי בהגעה לפשרה, ויש המונ קרדיט לקצור ממלחמות מצול מות. זאת ועוד: המצלמות נכנ ו לוועדות בשמ ערכ השקיפות, כדי שנוכל לפקח על הח"כימ בזמנ שנ גרימ הדילימ. בפועל, זירת ההכרעה פשוט עברה מהוועדה המ צולמת לחדרימ האחוריימ והלא מצולמימ, שמ הדיל חשאי יותר. בוועדה, שבה ההר כב מייצג בדרכ כלל את חלקי האוכלו ייה, כבר לא קובעימ דבר. הצופה בכנ ת רואה קרק . המליאה שבה מיוצגימ כל חלקי הבית מצולמת, ולכנ פחות אותנטית. תאוות הלייקימ הכללית הופכת כמעט כל דיונ לבלתי ענייני. כלומר, בשמ ערכ השקיפות נד פקנו עמ ערימות פופוליזמ, קפיצות על שולחנות וקולות של עורבימ. השיבה ח"כינו כבראשונה, ופרלמנ • טינו כבתחילה. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן