שביעי

28.07.23 | י' באב תשפ"ג | 548 גיליון | 38 שנה, לא האמנתי שזה 15 כשבאתי לגור כאן, לפני יהיה המצב. אנחנו נורמטיבים, יש בינינו אנשי כוחות ביטחון, מורים, עורכי דין, ומנסים להציג אותנו כבריונים. אבל לא נירתע מול האיומים וההתנכלויות למעשה, ה כ וכ פרצ בינ תושב אחד לרוב חברי ההרחבה הדרומית אי אז ביב יומ המגיפה וה גרימ שב עקבותיה, כשוועד האגודה המקומי והמועצה המקומית התייצבו לצידו. לפני שנימ נכנ ו עשרות 15 תושבימ חדשימ להר חבה שנו דה בצפריה. במושב הדתי יש בית כנ ת מרכזי שבו מתפללימ ותיקי היישוב, אכ כיומ הוא צר מלה כיל את כל התושבימ והוא גמ מרו חק לרבימ מחברי הקהילה ולתושבי ההרחבה, והנו ח בו אחיד. פתרונות אלטרנטיביימ לחברי הקהילה ולתוש בי ההרחבה נמצא בבית הכנ ת שפעל באולפנה. עד אז, פחות או יותר, חיה קהילת צפריה בשלומ וברעות, איש תחת גפנו ותחת הרחבתו. בתקופת הקורונה, האולפנה השכירה חלק מהמבנה לגורמימ אחרימ וכתוצאה מככ נ גר המניינ שבשטחה. מנייני חצר החלו להתקיימ ברחבי היישוב, ובגינה הציבורית אוחדו שני מניינימ למניינ אחד שמשמש עד היומ כבית הכנ ת המרכזי של קהילת ההרחבה. הוא מכונה 'מניינ האוהל', משומ שבגינה הציבורית הוקמ אוהל רחב ידיימ ששימש כבית כנ ת מאולתר לעשרות משפחות. מתפללי האוהל התחייבו בפני חברי האגודה שבתומ המגיפה יפונה המניינ. בפועל, הוא המשיכ להתקיימ והפכ לחלק מרכזי מהווי קהילת ההרחבה, שחבריה לא מצאו מקומ אחר במושב להתפלל בו. האוהל הפכ לבית כנ ת דה פקטו, כשחברי הקהילה מממנימ את תחזוקו. אותו מקומ בגינה הצי בורית הוגדר בתב"ע בתוכניות ההר חבה כ'שטח חומ' שמיועד להקמת בית כנ ת עתידי. על כנ, וברימ אותמ חברי קהילה כי צריכ לקומ בו בית התפילה של חברי הקהילה. אלא שהמניינ הזה הפריע מאוד לתושב אחד. הרעש מהתפילות, לט ענתו, הפכו את חייו ל יוט מתמשכ. כ וכ מר התפתח בינ חברי מניינ האוהל לשכנ שמתגורר מוכ לגינה הציבורית. ועד האגודה, שמייצג את בעלי הנחלות במקומ, גיבה את טע נותיו - ועורר את זעממ של תושבי ההרחבה שהשיבו כי הוא פוגע בחופש הדת שלהמ, מחייב אותמ להתפלל במניינימ מרוחקימ ובבית כנ ת שאינ בו מקומ בשבילמ ולבני משפחותיהמ, ולא דואג מבחינתמ לצורכ ב י י: בית תפילה במרחק ביר. ה כ וכ התלקח במהירות למלחמה פנימית בתוכ היישוב. אותו שכנ הגיש תביעה נגד חברי מניינ האוהל והגיש תלונות למועצה האזורית שדות דנ. היא, בתגובה, גר ה כי המבנה אינו חוקי וניתקה מחשמל את בית הכנ ת המאולתר. רשתות הפיי בוק והווט אפ המקומיות החלו לרעוש ולגעוש. לב ופ, התקבלה פשרה בבית המשפט שהאטהל יפו נה. תושבי ההרחבה טענו כי הפשרה לא או רת עליהמ להמשיכ להתפלל בגנ הציבורי תחת כיפת השמיימ. "אינ חוק שאו ר להתפלל בגינה", ה בי רו, וככ המ עושימ בפועל. במקומ אוהל, דאגו המתפללימ להביא גזיבו, שאותו המ מקימימ לפני שבת ומפר קימ מיד בצאתה. אלא שהתושב התו בע זעמ על המשכ קיומ המניינ והגיב באופנ שהאיצ את ה כ וכ למחו זות חדשימ. בשבת אחת לאחר חג הפ ח, הוא כיוונ את הרמקולימ בביתו לכיוונ הגינה הציבורית. ככל הנראה על ידי טיימר הופעלה מוזיקת טראנ רוע שת, שפצחה בשעות התפילה והלמה בברוטליות בשלוות השבת במושב. חברי מניינ האוהל התפללו כשמו זיקה קולנית מלווה את תפילותיהמ בקבלת שבת, שחרית, מנחה וערבית. הזעמ היה גדול. אנשימ הזילו דמ עות, ובמוצאי שבת הוזמנה משטרה למקומ. המתפללימ הפגינו נגד חברי ועד האגודה. צעקות "בושה!" הושמעו אל מול בתיהמ של יו"ר הוועד מנחמ פרידמנ וחברימ אחרימ. כוח קפלנ, גיר ת צפריה. חברי האגודה ראו בחלק ממתפללי מניינ האוהל "חבורת בריונימ מיליט נטית, שמעוניינת לפרק את הקהילה", כפי שמעיד פרידמנ. נציג המניינ הוזמנ לחקירה באזהרה בוועדה לתכנונ ובנייה של המועצה, בחשד להקמת מבנה לא חוקי. אנשי ההרחבה הגיעו עמ ילדיהמ לתמוכ בו בזמנ חקירתו. חברי המניינ משוכנעימ שמניעימ זרימ וכלכליימ גורמימ לחברי האגודה להיאבק נגדמ ולגרור אותמ לבתי משפט. "האווירה במושב קשה מאוד", מ פר אחד מחברי מניינ האוהל. "הגינה הצי בורית היא המקומ היחיד שבו אנחנו יכולימ להתפלל. אינ לנו פתרונ אחר. המריב אוהל עשרות מתפללים בגינה הציבורית. מניין האהל רוצים בית כנסת קרוב. מתוך חומר ההסברה של תושבי ההרחבה