שביעי

04.08.23 | י"ז באב תשפ"ג | 549 גיליון | 8 אביתר ליכטמן אתחלתא דמדינה שמגיעימ אחרי השבועות האלו תשעה באב יוצרימ בנו איזשהי תנועת שחרור בנפש. אחרי הימימ שבהמ ע קנו באבל על ירושלימ ועל בית המקדש, ונ כנ נו לתנועה נפשית של התכנ ות וצער, מגיעימ פתאומ השבועות "המשוחררימ" יותר. המו יקה חוזרת ו ממני האבל יור דימ, וכמובנ החופש הגדול שפורצ עכשיו במלוא כוחותיו. הצער על הבית הגדול נשאר שמ בלב, אבל אני בטוח שאתמ יודעימ למה אני מתכוונ כשמרגישימ באוויר משהו אחר. וכחלק מתנועת הימימ האלו מגיעות גמ ההפטרות המנחמות של "שבע דנחמ תא". אחרי העצב הגדול ותחושת הריחוק מהקב"ה, הוא מגיע ומ פר לנו דרכ הנביאימ שהקשר בינינו הוא בל ינתק. גמ כשציונ מרגישה ש"עזבני ה'" כמו בהפטרה שלנו, מגיע הקב"ה ומזכיר לה ולנו שכמו שאמא לא יכולה לשכוח את התינוק שלה, ככ, ואפ יותר, שהקב"ה אינו יכול לשכוח אותנו. והפ וקימ של ישעיהו שמ פרימ על ככ שכולמ יגיעו ויתקבצו חזרה לירושלימ, במשכ שנימ רבות היו נראימ בלתי נתפ ימ במציאות. קחו יהודי בצמתימ שונימ בגלות הארוכה - בפוגרומימ ובפרעות, בגירו שימ השונימ מאנגליה, צרפת, פרד ועוד, כשהוא עמ תרמיל הנדודימ על הגב ולא מוצא מקומ בטוח להניח את הראש, ות פרו לו שיומ יבוא ולעמ היהודי תהיה תקומה אחרי אלפיימ שנימ, יהיה לו קשה להאמינ. בימימ האלו ממש, בשנת התר"פ (, שנתיימ אחרי מלחמת העולמ 1920) הראשונה, התחלפ בארצ השלטונ הצבאי הבריטי בשלטונ אזרחי-מנדטורי והנציב העליונ שמונה מטעמ הבריטימ למשול כאנ, היה הרברט מואל היהודי. באחת השבתות הראשונות שלו בארצ בתפקידו הרשמי, הוא הוזמנ להתפ לל בבית הכנ ת ה"חורבה" הירושלמי, ששימש כבית כנ ת "מרכזי" לציבורימ ואירועימ שונימ. אותה שבת הייתה השבת שאחרי ט' באב, שבת "נחמו", בה קראו את הפטרת הנחמה של ירושלימ, בדיוק כמו שקראנו בשבוע שעבר. הנציב התארח במלונ מוכ לשער יפו, כדי להימנע מחילול שבת. כל ירושלימ הת רגשה לקראת המעמד, והעיתונימ יפרו כי אחרי תפילת שחרית, ואחרי דרשה מרגשת של הרב קוק, הוזמן הנציב לעליית המפטיר של "נחמו". הוא קרא את הברכה הראשונה, ואת המילים הראשונות "נחמו עמי". התרגשות אדירה עברה בקרב כל הקהל מאוחדימ כל באי כח היהדות לזרמיה השונימ ביומ הזה, חזיונ שלא נראה כדוגמתו מעולמ". אחרי תפילת שחרית, ואחרי דרשה מר גשת של הרב קוק על גודל המעמד, הוזמנ הנציב ב ופ קריאת התורה לעליית המ פטיר של "נחמו". הוא קרא את הברכה הראשונה, ואת המילימ הראשונות "נחמו עמי" בקול גדול. התרגשות אדירה עברה בקרב כל הקהל. כשהוא קרא את מילות הברכה 'רחמ על ציונ' ואת ברכת דוד המלכ שעל כ או לא ישב עוד זר, הקהל כולו געה בבכי של שמחה. מי יכל להאמינ בגלות הארוכה שיבוא יומ וישב יהודי שוב על כ א הש לטונ בארצ ישראל. ונכונ, הבריטימ עוד יעשו צרות אחרי המעמד הזה, אבל הוא היה בוודאי תחיל תה של הגאולה שבשיאה אנחנו נמצאימ. וא כמ בדברי אותו עיתונאי שתיאר את המאורע: "הלא זוהי התחלה של קיבוצ גלויותינו השונות... הלא ככ נתאחד בבוא היומ הגדול של הגאולה השלמה... נעמוד לפני שערי בית ה' וכל נו חאות תפילו תינו השונות תהיינה נו ח אחד, מעמ אחד • לאלוקיו". במהרה בימינו. 054-7728242 לתגובות בווטסאפ "רחוב היהודימ בו נמצא בית הכנ ת קיבל צורה חדשה ואי אפשר היה להכיר רחוב זה המפור מ באי נקיונו". יהודי ירושלימ עמדו משני צידי הרחוב כשפמליית הנציב עברה. הוא נכנ לבית הכנ ת, 8:00 בשעה כרטי י כני ה חו 400- שהמה מקיר לקיר ו לקו )בחינמ( בחלוקה שווה לפי עדות ירוש לימ. העיתונות מ פרת שבבית הכנ ת "היו הרברט סמואל במפגש עם הראשון לציון הרב נסים יהודה דנון של הספריה הלאומית ואונ' ת"א jpress באדיבות ארכיון עיתונות יהודית הסטורית