שביעי

04.08.23 | י"ז באב תשפ"ג | 549 גיליון | 10 ענבל רץ־גילמור גלות המחשבה בספרו 'המהפכה השקטה', בפרק 'שלוש מהפכות ופוגרומימ', מביא פרופ' גור אלרואי ציטוט של שלומ עלי כמ שתפ את עיני: "מה פירושנ של פר עות? שומע אני כל הימימ את הנודדימ מדברימ וחוזרימ ומדברימ על פרעות, אבל מה טיבנ של אלו - איני יודע. אמר לי קופיל: פירושנ של פרעות אינכ יודע? אמ כנ, הלוא עדיינ ינוקא אתה! פרעות מינ דבר הוא, שאתה רואה עכשיו בכל מקומ. מתחילות הנ מאליהנ, וכשהנ מת חילות, הנ נמשכות שלושה ימימ רצופימ בזה אחר זה". ישבתי מרותקת בשיעורימ של פרופ' אלרואי, הוא הצליח להעביר ל טודנ טימ את חווית הגלות של היהודי בצורה כל ככ מוחשית. את התקוות, התלאות, האכזבות, אי הוודאות, תחושת הנרד פות ובמיוחד נגע ללבי הזרקור שהפנה לנושא עגינותנ של נשימ יהודיות, תוצר לוואי אכזרי של תופעת "היהודי הנו דד". בהרצאותיו הבנתי לעומק, יותר מכל יפור תנ"כי, מהי המשמעות שלעמ היהודי אינ בית ומדינה משלו. על אפ שהיה ברור כי איננו חולקימ את אותה השקפה פוליטית, מעולמ לא חשתי בשיעוריו שעלי לה תיר את דעותיי. הב נתי שהוא איננו נמנה עמ 'ההי טוריונימ החדשימ', אלא הי טוריונ עמ יושרה גדולה. גורל יהדות העולמ מע יק אותו הרבה גמ אחרי ש יימו את הגלות הכפויה. מחקריו עו קימ גמ בתקופה שלאחר קומ המדינה ומנ ימ לעשות צדק עמ תרומ תמ של המהגרימ ויהודי התפוצות להקמת מדינת היהודימ. כשעמד בעבר בראש תו כנית באוניבר יטת חיפה, בה השתתפתי, לימד אותנו פרופ' אלרואי לנהל שיח מכבד עמ יהודי התפוצות וישראל כאחד, גמ מתוכ קרנות אינטלקטואלית. כאשר הוא התמנה לרקטור אוניבר יטת חיפה, חשבתי שאינ ראוי ממנו. אמ הגעתמ עד כאנ, אתמ כבר מבינימ שאלרואי הוא אדמ שאני רוחשת לו הערכה גדולה ולכנ החשיפה לריאיונ שנתנ ל'ניו יורק טיימ ', בה אמר: "הישראלימ התו מכימ בנתניהו, המשיחיימ והחרדימ, המ לא חלק מהחברה שלי. המ כבר לא אחימ שלי...", הכתה בי כהוגנ. המילימ הכאיבו לי מאוד, דווקא בימימ בהמ חשבתי שכבר פיתחתי עמידות לאמירות קיצוניות המו שמעות כאנ לאחרונה כדבר שבשגרה. האמ צמצומ עילת ה בירות מצדיק את מחיקת הלגיטימיות של חלק גדול מעמ ישראל? איכ יתכנ שמי שע ק בתוצרימ של שנאת יהודימ, תיעד אותמ במ ירות וי ודיות כה גדולה, יתבטא ככ כלפי אחיו? נכונ, יש מחלוקת, אבל גדולה ככל שתהיה היא רק מחלוקת מינורית בראיה הי טורית. הרי המנדטימ 64 עמ כל הכבוד לקואליציית אינ תזוזה משמעותית מבלי לקבל אישור מהטיי ימ. ואמ כבר בכל זאת מעבירימ 15 , משהו, מיד מגוי ימ, באופנ תקדימי שופטי עליונ שידונו, ללא מכות ובניגוד לחוק, בביטול חוק י וד. מגפה של מחלה אוטואימונית תוקפת את פרופ' אלרואי הוא אדם שאני רוחשת לו הערכה גדולה. אמירתו ש"הישראלים התומכים בנתניהו, המשיחיים והחרדים כבר לא אחיי" הכתה בי כהוגן. מילותיו הכאיבו. דווקא בימים בהם חשבתי שכבר פיתחתי עמידות לאמירות קיצוניות ישראל. ה ימפטומ המובהק ביותר שלה הוא שיבוש י ודי של היושרה האינטלקטואלית אצל הנדבק ותופעת הלוואי היא השמ דת הערכ שלו. מקור ההדבקה היה השופט אהרונ ברק שפיתח יושרה מהותית ואז הד ביק בה את כל השופטימ. אחר ככ נדבקו עיתונאימ, טיי ימ ולא וננו גמ רופאימ. השבוע השתיק רופא בהד ה את הקולגה שלו, שתומכ ברפורמה, ככ: "הדיונ הוא לא בינ שמאל לימינ אלא בינ איכות לזוהמה מנטלית". עכשיו גמ אנשי האקדמיה, שכל מהותמ היא יושרה אינטלקטואלית, אינמ ח ינימ. אני מתפללת שכמו הקורונה, גמ את המגפה הזו נעבור והלוואי שהפעמ ללא • נפגעימ בנפש. inbal.ratz.gilmore@gmail.com היכן היושרה האינטלקטואלית? רקטור אונ' חיפה, פרופ' אלרואי צילום: ויקיפדיה