שביעי

11.08.23 | כ"ד באב תשפ"ג | 550 גיליון | 36 עלייתמ לישראל. האווירה אז הייתה שונה מאוד, המעבר ממש לא היה מובנ מאליו והמ עשו אותו בתחושת שליחות גדולה. גדלתי בבית ציוני מאוד, בתודעה שאתה צריכ למ ור את חייכ למענ ארצ ישראל". מה הביא אותכ דווקא לעשייה בבקעת הירדנ? "גדלתי במרכז, אבל לא כל ככ מצאתי את הדרכ 'למ ור את חיי למענ הארצ' בינ הרמזורימ ובתוכ הצפיפות. חיפשתי משהו אחר, הגעתי לכאנ והרגשתי שנפתח לי פה מרחב לעשייה, ליצירה, מרחב אדיר של הזדמנויות". כהנ מעבירה קירה י ודית ומפו רטת על ההי טוריה של ההתיישבות בבקעה. היא מכירה לעומק את האזור, ויש בה התלהבות וגאוות יחידה מדבקת לבקעה בכלל ולעשייה ב'קדמה' בפרט. "תראי", היא אומרת בכאב, "משנת , ישראל לא ממש הצליחה לה 1967 ביא אנשימ לבקעה. הקיבוצימ ותנו עת המושבימ כבר היו בירידה, ועולי כבר לא היו עולימ 90- וה 70- שנות ה שהמדינה הייתה יכולה 'לזרוק' איפה שהיא רוצה. יחד עמ המצב הביטחו ני הקשה, החלה עזיבה משמעותית. מעלה אפרימ זה השיקופ הכי חזק של אתגר ההתיישבות באזור. "נוטימ כאנ באזור לשווק את זה כ' יפור הצלחה ישראלי', אבל אמ נבחנ אותו מול רמת הגולנ - שמ יש פי שלושה תושבימ לעומתנו, וגמ המ הת והמ מרוחקימ באותה 1967- חילו ב מידה מהמרכז. חיימ פה קצת יותר איש, וזה מעט. הגידול 10,000- מ המ יבי של השנימ האחרונות הוא תולדה של היישובימ הדתיימ החדשימ מחנה גדי, מבואות יריחו, גיתית וכו'. הבעיה היא שרוב היישובימ הקלא יימ גדלימ בעשר משפחות ומאב דימ חמש. זה אמנמ יפה באחוזימ, אכ פחות במ פרימ מוחלטימ". כמו אריאל או קצרין כהנ אופטימית מאוד באשר לקשיימ שאותמ היא רואה כאתגרימ. "מעלה אפרימ הייתה צריכה להיות כמו אריאל בשומרונ או קצרינ בגולנ. היא הייתה אמורה להיות עיר מאגדת, אכ תושבימ ואולי זה יגיע 1,400 יש בה עמ השכונה החדשה. יחד עמ 1,800- ל זאת, החוויה ברוב היישובימ היא שאינ מ פיק בתימ, ח רימ תושבימ, מחירי הבנייה הכפילו את עצממ, ככ שיש פה התפתחות בצירימ מ וימימ. אמ נביט למרחב, נראה כאנ הזדמנויות רבות. "ה רטבה, שכנתנו, שהי טורית היו מדליקימ כאנ משואות כדי להודיע לבבל ועיראק שהגיע ראש חודש, הייתה אחת הערימ בדרכ. זה היה ההר שלנו בבקעה שאליו אנח נו מ תכלימ, הנופ ל רטבה. הורדו בנה שמ מצודה שנקראת אלכ נדריונ, אפשר לעשות שמ אתר תיירות מדהימ ויש עוד הרבה אפשרויות כאנ". חדוות העשייה, הציונות והיזמות שמגולמימ בכהנ הביאו אותה להקימ את 'קדמה' יחד עמ עוד אנשימ טובימ . "למעשה זה התחיל כבר 2014 בשנת 19 ", היא נזכרת, "הייתי בת 2012- ב כשזה התחיל. במובנ מ וימ הפכתי את התחביב שלי למקצוע. אני חלק מדור המ כימ, גדלתי עמ מ כ ביד. פיר מ תי בפיי בוק לראשונה על כפר טו דנטימ, וגיליתי שהדור מחפש משימות אמיתיות ומגיע כשקוראימ לו". 'קדמה' התחילה בבית פר שדה חבר'ה, באנו והת 21 שננטש. "היינו חלנו לשפצ את המקומ והשתקענו. ישבנו עמ המועצה המקומית למיפוי צרכימ לקהילה בתחומי חינוכ, קהילה, רווחה ובאיזשהו שלב גמ חקלאות. צעירימ, קבוצה 70 היומ גרימ פה של משפחות צעירות, שינשי"נימ, שזה חבר'ה לפני צבא שבאימ לשנה של התיישבות, רובמ מרקע עירוני. יש לנו שבע קבוצות כאלה שפועלת במעלה אפרימ, מכורה, רימונימ )מטה בנימינ(, בית הערבה )צפונ ימ המלח( שימה )הר חברונ(, כרמימ )הנגב המ זרחי(, משגב עמ )הגליל העליונ( וש לא מצאה את הציונות בין הרמזורים במרכז. תוכניות ארגון 'קדמה' אני רוצה שבנות יגידו לעצמן 'את יכולה ומסוגלת ויש לך קול חשוב', אבל לא לטשטש את הקשיים. כן, אני משלמת על צורת החיים שלי מחירים שמשלמים כל אמא ומנכ"לית וכל מי שחי בספר אל תירא <