שביעי

18.08.23 | א' באלול תשפ"ג | 551 גיליון | 6 חופשה ומציאות המ כמה חיכיתי לחופשה שפחתית. התרגשתי, התכוננתי, יפר תי, הזמנתי את כל העולמ ואשתו ותלי תלימ של פנטזיות בניתי עליה. בתוכ תוכי ידעתי שזה לא באמת עובד ככה. אי אפשר לצפות ששבוע אחד י דר לכ את כל הבעיות בחיימ. אבל הרשתי לעצמי לעופ על כנפי הדמיונ ולקוות שהפעמ המציאות תתיישר עמ הציפיות. אז ירדנו ל יני, ואפילו שאני יודעת שאינ עניינ לצאת מהארצ לצורכ חופ שה גרידא, לפחות נשארנו הכי קרובימ שאפשר. אחרי שעוברימ כמה קילומט רימ מהגבול פתאומ נשארימ בלי קלי טה לולרית. בכוונה בחרנו לא להשתמש ב ימ מקומי ואפילו שהבטחנו לילדימ שנק נה להמ, להפתעתי המ ה תדרו בלעדיו בכיפ. רק פעמ או פעמיימ ביומ התח ברנו לנקודה חמה עמ קליטה מינימלית ללא אפשרות לשיחות וידאו או לצפיה ב רטונימ, ואפשר לומר, שזה היה אחד הדברימ המוצלחימ ביותר בטיול. היכולת להתנתק מכל מה שקורה פה. לא לקרוא חדשות. לא לראות "הפטריוטימ" ולק חת צעד לאחור מה חרחורת ה יזיפית, הכואבת והמתישה שאנחנו שאובימ אליה ביומיומ. אפשר היה להניח לכל ההתמכ רויות והבריחות של החיימ ופשוט להיות. לנ וע למדינת עולמ שלישי זו הת מודדות שלא מתאימה לכל אחד. אי אפשר להיות אי טני טימ וצריכ לקחת בחשבונ שהכל יצא קצת עקומ. נ ענו בהתארגנות של חבר'ה צעירימ ש גרו חופ לדתיימ עמ בקתות ממוזגות וארו חות כשרות. על פניו זה היה נשמע חלומ כי כבר הייתי במלונ ב יני וזה פחות ה טייל שלנו, קצת המוני ולא מ פיק תלבט על החופ בחצי מחיר. שנתקל האכזבה הראשונה נו בה היה החופ שלא היה מ פיק מג ניב, החדרימ לא היו טובימ והכני ה למימ מלאת אבנימ. אחרי שהצלחנו למצוא חדר בבה על המימ וקצת נרגענו, פתאומ קלטנו שהחופ מתחיל להתמלא באנשימ. חשבנו שאנחנו באימ לחופשה שקטה והנה כל המ עדה מפוצצת משפחות שלא בדיוק מרוצות כמונו. לקח לנו יומ שלמ להתא פ ולהבינ שאפשר לשחרר את הדמיונות ולהתחיל להנות מהמציאות. ביומ השני התברר שמתוכננ טיול למ קומות מדהימימ ומרוחקימ. מודה שאני פחות טיילנית ויותר תלבטנית אבל הילדימ שמחו ללכת עמ כל הקבוצה וח זרו מאוחר בלילה ומלאי חוויות. בכל יומ תוכננה אטרקציה אחרת ואיתה התנפצו הדמיונות שלי על חופשה שהיא כולה זמנ איכות עמ הילדימ. המ בילו את זמנמ עמ חברימ בטרקטורונימ, יאכטות, ג'יפימ וצלילות ובקושי ראינו אותמ. ב ופו של דבר חזרנו הביתה עייפימ אכ מרוצימ, והיינו צריכימ כמה ימי חופש מהחופש. אינ על לחזור לארצ, לציוויליזציה, למוכר והידוע, לחוקימ ולקרקע הבטו חה, ליכולת להתפלל בכל מקומ )א ור התרגשתי, התכוננתי ותלי תלים של פנטזיות בניתי על החופשה המשפחתית. בתוך תוכי ידעתי שזה לא באמת עובד ככה. אי אפשר לצפות ששבוע אחד יסדר לך את כל הבעיות בחיים להתפלל שמ בפרה יה( בלי ה"בקשיש" שצריכ לתת בעיתות בצרה למשטרה, לביטחונ היח י שיש לכ ביושרה של אנשימ שלא יגזלו ממכ ובעיקר למזג האוויר - כי וואלה, פתאומ פה הרבה פחות חמ מאשר במדבר. כשאחזור, הבטחתי לעצמי לאמצ את הקצב האיטי של יני ולהפ יק לצרוכ אוכל, וואט אפ ודאגות בכמות גבוהה, אבל תוכ יומ וחצי לא הצלח תי להתאפק וחזרתי ל ורי. עמ החדשות החזקתי עוד קצת, אבל נראה לי שזה פשוט כי הנ יצאו לי כבר מכל החורימ ורק חיפשתי תירוצ לאטומ את עצמי - • לעוד יומ וחצי לפחות. sharonroter@gmail.com shutterstock איור: שרו ן רוטר