שביעי

25.08.23 | ח' באלול תשפ"ג | 552 גיליון | 10 הוא זה של ה"אני לדודי". החלק הקשה באלול ההימ רות הפשוטה לריבונותו של בורא עולמ בביטחונ עמוק שהכל בו. שכל החיימ וכל מטרתמ וכל מה שמשמעותי וכל מה שגורלי - כרוכ בזיקה הזו. אבל אי אפשר לעשות זאת באופנ כנה מתוכ שכחה. אי אפשר לעצור את מרוצ החיימ ולע וק באהבה הזו, בלי שנציג גמ את אירועי הזמנ האחרונ. כנות לפני הכל. בלי ששמנו ממש לב התפתחה למולנו שפה חדשה. השפה הנושנה מדברת ומעוצבת על ידי דיאלוג עירני שמפגיש ביניהמ, מברר ומדייק אותמ. במשכ עשרות שנימ למשל, דנו כאנ בשא לה אמ ארצ ישראל השלמה עדיפה על חיי אדמ. שאלה עצומה שעוצמת הויכוח שבה, חייבה את כולנו להעמיק לשאול: מה היא ארצ ישראל עבורנו? מדוע ראוי למ ור עליה את הנפש? או בחורי הישיבות מול השירות הצבאי - לימוד תורה מול הגנה על עמ ישראל וככ בשאלות רבות מ פור שעמ כל עוצמת חריפותנ, הנ חייבו אותנו לחשוב וזה היה טוב. עמ יכומ השנה האחרונה צריכימ גמ להתבוננ בשפת ה'כוח' ההולכת וכותבת פרקימ על פרקימ אל מול עינינו הנדהמות. מבלי לה תיר ולהעמיד פנימ; אל מול כל העולמ כולו, בא ציבור עצומ שעליו מנויימ טובי אחינו ומדבר על גופות בירקונ ועל יד איש באחיו ועל החרבת הכלכלה ולקינוח - הכנעת רצונ הרוב לרצונמ של העשירימ ואנשי הצבא. אינ לנו מושג איכ מדברימ בשפה הזו. לא זוכר שרצינו לבטל את רצונ הרוב גמ כשהיה קשה מאוד. לא רוצימ להעמיד משקל נגד של שנאה ואיבה. איננו בנויימ למלחמת אחימ. ככ לימדנו מנהיגנו בגינ ז"ל. הכל - רק לא מלחמת אחימ. האמת היא שזו אותה שאלה שמלווה אותנו מעולמ; בכל פעמ בפנימ אחרות. בגולה אנחנו מעונימ ונרצחימ בידי שכנינו הגויימ ושואלימ את עצמנו בעמדנו לפניו "איה ריבונותכ?". איכ מקבלימ עול מלכות שמימ כאשר החושימ כולמ זועקימ, שעולה של מלכות אדומ מכרעת אותו כביכול? זו המהפכה או התשובה, שאנחנו מוצאימ ב ליחות. שבימ אל נקודת המוצא. משננימ לעצמנו ומזקקימ זאת שוב ושוב "השמ מלכ והוא ימלוכ לעולמ ועד". נקודת המוצא לחיימ קובעת את כל מה שנפגוש. אמ טבועה בנו הכרה שהעולמ אקראי וח ר דר, חוויות החיימ יוכיחו זאת בקלות. אמ התפי ה היא שיש בורא לעולמ אבל אינ לו רצונ מלבד לשמח אותנו, נרגיש כע ות כול רב כשנפנימ שהמערכת לא פועלת תמיד לטובתנו. מאידכ - אותה אמת עמוקה ובהירה שמכירה בריבונותו של השמ יתברכ; כאשר היא פותחת את מ ע החיימ ואת השנה, היא מעמיקה בנו פרשנות אחרת לגמרי למאורעות החיימ. באמת אי אפשר לאיימ עלינו בהפעלת כוח. לא כאשר אנחנו מול הגויימ ולהבדיל גמ לא מול אחימ. אנחנו לא יכולימ להיות בטוחימ מי ב ופ יגבר וכיצד ת תיימ פרשת השנה האחרונה, אבל בהיר לנו כשמביטימ בה במבט אמוני. ברי לנו שאיזו הכ רעה שלא תהיה - היא לא תיטה כחוט השערה מנ ה דר שקבע הקב"ה לעולמ. כנראה שהתנגשות הכוחות הנוראה הזו, הכרחית לבניית • הקומה הבאה שלנו. של כולנו כמובנ. Aaron@achay.org.il בלי להסתיר ולהעמיד פנים; אל מול כל העולם כולו, בא ציבור עצום שעליו מנויים טובי אחינו ומדבר על גופות בירקון ועל יד איש באחיו ועל החרבת הכלכלה 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל הניסיון של קבוצה חזקה בתוכנו לאיים ולהכניע את החברה הישראלית כולה יש מנהיג לבירה וכל מה שקורה הוא בירור לקראת בניית הקומה הבאה • לא יצלח