שביעי

41 | 25.08.23 | ח' באלול תשפ"ג | 552 גיליון במשכ שנימ. זו הייתה הפעמ הראשונה שלקחתי משהו כל ככ אינטימי, הפקדתי אותו בידי מפיק מוזיקלי ומ רתי אותו לרבימ. חוויה שהשאירה בי כזה רושמ שפשוט החלטתי לעשות וויצ' ולהתמקד בעי וק הזה". מה מפחיד אותך? "ימ. לא החופ, אלא המקומות העמוקימ והחשוכימ שבו, והשקט ללא גבולות. צלילה זה לא יעד נחשק מבחינתי". מה מעצבן אותך? "ביומ שישי בצהריימ הכל מתנקז לאיזה שיא: אני באמצע הבישולימ, הילדימ חוזרימ, הבית צריכ להיות נקי לשבת ואז אני מתעצבנת. אני תמיד מנ ה להכינ את עצמי מראש, אבל לפעמימ נכשלת ואז אני מתעצבנת ששוב התעצבנתי". אילו הקרבות עשית בחייך? "מבחינתי לא מעט, כי כל דבר שהוא מ גרתי חונק לי את הנפש: לשמור מצוות, לכ ות את הראש, לגור במקומ מ גרתי, להתחתנ, ללדת. אבל כל הקרבה היא ע קה שיש בה צדדימ משתלמימ, אחרת לא הייתי מקריבה". מה הסוד שלך לשלום בית? "להצליח לשתוק בזמנ שאני עצבנית אש, אבל רק בתנאי שאחר ככ אני מוצאת את הזמנ והמקומ לפרוק את המטענ ולשוחח על ככ. וה וד הוא גמ להצליח לזכור את ה וד הזה וליישמ אותו". מה החטא הקולינרי שלך? "גלידה ומאפימ טריימ, בעיקר כאלו שאני מכינה כי אני יודעת כמה טוב הטמנתי בהמ". מה הדבר שאת רוצה לשנות בעצמך? "לצאת מתוכ עצמי ביותר קלות, להצליח לראות את האחר באופנ טבעי ולהפוכ את זה למיומנות". ספר מומלץ? "'מהפכת הקשב' של ד"ר מיכה גודמנ. קראתי אותו פעמיימ, וזה פר חובה לכל מי שפוגש מ כ - כלומר, לכולנו". איזו עצה טובה קיבלת בחייך? "לפני שנימ, מכר קרוב עזר לי להבינ שיש לי נפש של אמנ ועליי לטפח אותה. בזכותו למדתי למצוא את המקומות המתאימימ ליצירה, ולא לחפש איכ ל תומ את הצורכ הזה". איזה פוסט שלך קיבל הכי הרבה תהודה? "בכל פעמ שאני משתפת משהו שקשור ליהונתנ, זה נוגע באנשימ. אני משתמשת בזה בזהירות, כי מצד אחד אני רואה כמה טוב זה עושה לאנשימ, ומהצד השני אני רוצה לפגוש את הקהל דרכ האומנות והיצירה". אם לא היית מוזיקאית, מה היית עושה? "אחות. אני אוהבת את ההתרחשות בבתי חולימ. בזכות הבנ שלי, אני פוקדת אותמ בתדירות גבוהה יח ית ותמיד מעניינ אותי המפגש האנושי שקורה באופנ שלא מתרחש בשומ מקומ אחר. ההתרחשויות שמ מ פקות במעט את היצר ההרפתקני שלי". אם לא בבני דקלים, איפה היית גרה? "או בירושלימ, בשכונה ירושלמית אותנטית, או במדבר - כמה שיותר רחוק, חופשי ואנרכי טי". מורה שהשפיע עלייך לחיים? "רוב הזמנ די התנערתי ממורימ וממחנכימ, כי חשבתי שאני יודעת הכל. אבל אני זוכרת משפט אחד מהמחנכת שלי בכיתה ח', כשהיא דיברה איתנו על מיניות. היא אמרה: 'בנות, יש לכנ כוח, תלמדו איכ ומתי להשתמש בו'. אני הולכת עמ זה עד היומ, ולא רק בהקשר המקורי". איזה ספר את לומדת עכשיו? "תניא, לאט לאט וי ודי - לומדת אותו כבר כמה שנימ ולא יימתי אותו אפילו פעמ אחת". המקום שאת הכי מחוברת אליו בארץ? "ירושלימ. אני לא מפ יקה להתגעגע אליה. יומ אחד אולי אחזור". מה הספורט שלך? "אחרי הרבה שנימ של יוגה - עכשיו זה פילאטי . ואמ הייתה בריכה קרובה, אז שחייה במקומ הראשונ". במי את מקנאה? "באנשימ שמ וגלימ לעשות דברימ בצורה מינימלי טית. או שאני על אפ , או שאני על מאה - לי אינ את הקלילות הזאת". מה השריטה שלך? "אני אגרנית. מתקשה להיפרד - מחפצימ, מאנשימ, מ יטואציות. לעצמי אני מתרצת את הקושי הזה בעובדה שאני דור שלישי לניצולי שואה, אבל נראה שהשורש העמוק זה לדעת להציב גבולות. עובדת על זה"... איפה ואיך את שותה את הקפה שלך? "לא שותה קפה, רק שוקו חמ בשבת בבוקר. אבל יש לי התמכרויות אחרות: אני וורקוהוליק, לא אוהבת להיות ב תלבט. אמ יש לי רגע פנאי, אני מעדיפה לנצל אותו לעבודה או לתקתוק הבית, למרות שלאחרונה, אני לומדת לחבק חללימ ריקימ, במיוחד בהקשר של יצירה". מתי בכית בפעם האחרונה? אני כמעט לא בוכה, אבל זה קרה לא מזמן. סביב יום ההולדת של יהונתן בני 17- ה נפלה לי הבנה מצערת כמה מורכב הוא שלב ההתבגרות של ילד מיוחד. בדיוק אחרי שתיארתי לאחותי עד כמה אני חיה בשלום עם המציאות השבורה הזו, ההקשבה שלה איפשרה לי להתפרק ולבכות על זה קצת איזו מצווה קשה לך? ואיזו אוהבת במיוחד? לאחרונה יותר קשה לי לכסות את הראש. אני זקוקה למרחב קצת יותר פרוע ופחות אסוף. מצוות שאני אוהבת מאוד אלה התפילה והטבילה, אני מרגישה ששתיהן עושות לי ריסטארט עמוק לגוף ולנפש