שביעי

ה ציונות הדתית מפוצלת מאי פעמ. המפלגות המ ורתיות התפזרו והתפלגו, בתוכ המ גזר יש תתי מגזרימ, הש מרנימ והליברלימ הפכו לחרד”לימ וללייטימ, ובתי המדרש לומדימ, חו שבימ ופו קימ בצורה שונה. אחת הטענות המפור מות היא שמאז מלחמת ששת הימימ הלכה הציונות הדתית והקצינה; במילימ אחרות, בעיני האומרימ, ארצ ישראל גברה על מדינת ישראל. ”זו כבר לא אותה מפד”ל המתונה”, טענו בשמאל נגד גוש אמונימ. אבל האמ הייתה אי פעמ ציונות דתית אחת, מתונה, שה לכה והקצינה? או שתמיד התרוצצו בתוכ התנועה כמה זרמימ דומננטיימ ל ג י ם אהבה ישי פרידמן שונימ מבחינה פוליטית, מבחינה תרבותית ומבחינה דתית? יו”ר מועצת החינוכ הממלכתי-דתי )חמ”ד( הרב פרופ' יהודה ברנד עו ק ב וגיה הזו לא מעט. בשי חה שהעביר לפני מ פר חודשימ בישיבת הר עציונ, הוא טענ כי מקור המחלו קות בחברה הדתית-לאומית הוא יפור עתיק מאוד, שהחל עוד לפני הציונות של בנימינ זאב הרצל, ובא לידי ביטוי בשתי דמויות גדולות ומיוחדות שהנ אבני הי וד של הציונות הדתית - הרב שמואל מוהליבר מול הרב יצחק יעקב ריינ . 29 | 08.09.23 | כ"ב באלול תשפ"ג | 554 גיליון