שביעי

08.09.23 | כ"ב באלול תשפ"ג | 554 גיליון | 30 "אם אתה רואה עימות נורא בתוך הציונות הדתית, והחברה נקרעת ומה יהיה - אז חבר'ה, תירגעו. אנחנו שנה, וחיים בסדר, יחד, עם מערכת 150 שם כבר חינוך משותפת, ומדי פעם מושכים לכאן או לכאן" הרבנימ מוהליבר וריינ עיצבו שני זרמימ עוד לפני הופעתו של הרב קוק. המתח שקיימ בינ שתי תפי ות העולמ שלהמ יעלה שוב ושוב במהלכ ההי טוריה הדתית והישראלית, לפני קומ המדינה ולאורכ שנות חייה של המדינה עד לימינו אלה. ”הרב מוהליבר היה ממבשרי הציונות, והוא קדמ לרב ריינ וגמ להרצל ולתנועה הציונית ההרצליאנית בכמה שנימ טובות”, אומר ל”שביעי” הרב ברנד , המשמש גמ כנשיא המ כללה האקדמית הרצוג. ”הוא היה שייכ לתנועת חובבי ציונ, שבמחצית קידמה את 19- השנייה של המאה ה רעיונ ההתיישבות בארצ ישראל - לא על ב י תפי ה מדינית-פוליטית, אלא ביב העלייה לארצ הקודש ונה תיישבות בה. התפי ה המרכזית של הרב מוהליבר היא יישוב הארצ. ”מרכז העשייה של הרב ריינ היה להקימ את המזרחי כתנועה בתוכ הת נועה הציונית של הרצל. מה היה הרעיונ של הרצל? הקמת מדינה לעמ היהודי. אבל הרצל היה מוכנ אפילו ללכת למ קומות אחרימ, כמו מדינה יהודית באל עריש או באוגנדה, והרב ריינ היה מוכנ ללכת איתו. כשיי ד את המזרחי, הוא קיבל כהנחת עבודה את השותפות עמ התנועה הציונית הכללית”. הארץ מול המדינה הדגש של הרב מוהליבר - ובעיקר של תלמידיו - היה יישוב הארצ. המו קד במבחינת הרב ריינ היה פעולה בתוכ העמ היהודי לטובת הקמת מדינה יהודית. לשני הרבנימ הללו היה גופ ארגוני שנקרא ”המזרחי”. הרב מוהליבר כמ 1893- הקימ את ארגונ המזרחי ב רכז ה ברה לציונות. תשע שנימ לאחר מכנ השתמש הרב ריינ באותו שמ עבור התנועה הפוליטית של הציונות הדתית בה תדרות הציונית. שמ אחד - לשני מפעלימ שונימ. חלק ממפעליו הרוחניימ של הרב ריינ מבטאימ את העולמ הדתי והת רבותי של הציונות הדתית כיומ. הוא היה יהודי-דתי מודרני, ויי ד את הישיבה התיכונית הראשונה. ”הרב ריינ היה מושפע מתפי ות מודרניות בצורת החשיבה שלו. הוא כותב פר מבוא לפרשנות התלמוד בדרכ של לוגיקה. ניכרת אצלו הפתיחות לעולמ המודרנה, ואולי היה לזה קשר לעו בדה שהוא ראה עניינ גדול להשתתפ עמ הציונות החילונית ולהיות חלק מתהליכ מודרני לגמרי”. אצל הרב מוהליבר זה פחות ניכר, והוא התעניינ בראש ובראשו נה ביישוב הארצ. הוא נדבק ברעיונ ההתיישבות עוד לפני תחילתה של התנועה הציונית. ממשיכי דרכו עלו ויישבו את הארצ בעלייה הראשונה. ”העלייה הראשונה קדמה להרצל, והיא ניזונה משני כיוונימ”, מ ביר הרב ברנד . ”האחד - יציאה מה חומות. מירושלימ באו מיי די פ”ת, מיפו יצאו מקימי שכונות בת”א. הכיוונ השני היה התיישבות והקמת ישובימ. אלה יהודימ שבאו ממזרח אירופה ובנו יישובימ, הרבה לפני הרצל. המו דות בארצ קמו כתולדה של תפי ת הרב מוהליבר וחובבי ציונ והאגודות שלהמ. ”העלייה הראשונה הייתה במידה רבה עלייה דתית. בכל מושבות הב רונ יש בתי כנ ת. כשנכנ ימ לבתי ראשונימ בכל היישובימ האלה, בראש פינה או בזכרונ יעקב, ורואימ את תמונות האיכרימ - אתה מרגיש כאילו אתה נמצא בעיירה יהודית ברומניה; יהודימ עמ מעילימ שחורימ וכובעימ, נשימ עמ כי ויי ראש. זה נראה כמו שטעטל”. אז הרב מוהליבר היה איש ארצ ישראל, והרב ריינ היה איש עמ ישראל? ”שניהמ אנשי עמ ישראל, ושניהמ מדברימ על עמ ישראל. אבל הייתי מדייק ואומר שזה ארצ ישראל לעו מת מדינת ישראל. השאלה היא אמ הפתרונ של ארצ ישראל הוא הדבר העיקרי. כלומר, מוכרחימ להביא את עמ ישראל לארצו, או שהדבר המרכזי הוא להקימ לעמ ישראל מדינה”. ובעצמ, הציונות הדתית מתפצלת לראשונה בפרשת אוגנדה. ”הדתיימ הציונימ התחלקו למזרחי של הרב ריינ ולחובבי ציונ ברו יה, שהמ ממשיכי דרכו של הרב מוהליבר”. בעצמ אתה טוענ שהי וד של הק נאות לארצ ישראל היה קיימ בתוכ חלקימ מהציונות הדתית כבר ברא שית ימיה. ”נכונ, מה שקרה בפרשת אוגנדה שורשי המחלוקת נזרעו עוד לפני ימי הרצל )למטה(. משמאל: בנט וסמוטריץ' 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש מ ת פ ל ג י ם