שביעי

עורר התנגדות מתמדת בקרב השופטים. מתקן חולות ההתערבות המשפטית החלה . עו"ד 6002- כבר ב יונתן יעקובוביץ' 90 צילום: משה שי, פלאש תננימ מאפריקה לישראל, זרמ שהפכ כעבור עשור לשטפ של ממש. שוהימ 2,000- ה תננו כ 2006 עד בלתי חוקיימ, ובהמשכ זינק מ פרמ אלפ 14- לכמה אלפימ עד שהגיע ל 10,000- ו 2011- אלפ ב 17 ,2010- ב .2012- ב מאז נ גרו מרבית הפרצות בגבול מצרימ והמ פרימ צנחו בצורה מש מעותית. לפי נתוני הלשכה המרכזית , ביש 2022 ל טטי טיקה מדצמבר 28- ראל שוהימ כיומ מעט יותר מ אלפ מ תננימ, רובמ מאריתראה וחלקמ הקטנ מ ודנ, כאשר מחציתמ מתגוררימ בדרומ ת"א. לפי קירה של עו"ד יונתנ יעקו בוביצ', שיי ד את המרכז למדיניות הגירה ושימש בעבר כיועצ שרת הפנימ לנושא, התערבות מערכת המשפט במדיניות הממשלה כלפי , אז 2006- המ תננימ החלה עוד ב ביטל בית המשפט את יכולת המדי נה להחזיק מ תננימ במתקני שהייה לאורכ זמנ. המ תננימ שוחררו, החלו לעבוד בישראל ובככ ללו את הדרכ לקרוביהמ וחבריהמ. כעבור ארבע שנימ החליטה הממשלה לאכופ את אי ור הע קת המ תננימ ומבקשי המקלט ביש ראל, ולא להעניק להמ היתרי עבו דה. הרקע לככ: עלייה חדה במ פר המ תננימ לתחומי המדינה. זמנ קצר לאחר מכנ הוגשה לבג"צ עתירה, ובמ גרתה לחצו השופטימ על המדינה עד שזו נכנעה והודיעה שלא תאכופ את אי ור העבודה. פסילה ראשונה יזמה 2012 בינואר ממשלת ישראל את החוק למניעת ה תננות, שקבע כי מ תננימ לא חו קיימ יועברו למת קני שהייה גורימ לשלוש שנימ. בככ קיוותה המדינה לגדוע את התמריצ לה תננ לתוכה. עמ תחילת אכיפת החוק, שעבר בשלוש קריאות בכנ ת, מ פר הכני ות הבלתי חוקיות לישראל פחת בצורה משמעותית עוד לפני השלמת בניית גדר הגבול. כעבור תשעה חודשימ עתרו שורת ארגונימ - בהמ א. .פ )ארגונ יוע לפליטימ ומבקשי מקלט בישראל(, מוקד יוע לעובדימ זרימ, האגודה לזכויות האזרח בישראל, קו לעובד והמרכז לקידומ פליטימ אפריקאימ - בדרישה לבטל את החוק. קבע פה 2013- בפ ק הדינ שניתנ ב אחד הרכב של תשעה שופטימ כי יש לבטל את עיפי החוק ושיחרר את השוהימ מהמתקנ. בנימוקי השופטימ נכתב כי "ה דר זה אינו חוקתי, שכנ הוא פוגע באופנ שאינו מידתי בז כות החוקתית לחירות, הקבועה בחוק י וד: כבוד האדמ וחירותו". השופט והמועמד לתפקיד נשיא בית המשפט העליונ יצחק עמית קבע בחוות דעתו כי "בכל האמור במבקשי המקלט, שכבר נכנ ו בשערי המדינה, על המדינה להתייח אליהמ ברוחב לב ובמידת החמלה". פסילה שנייה לאחר פ ילת החוק הראשונ, החלה מדינת ישראל בהליכ חקיקה מהיר לתיקונו. החוק החדש התחלק לשני עיפימ וקבע כי מ תננימ שייכנ ו לישראל לאחר החקיקה )שעברה בד ( יועברו למשמורת במתקנ 2013 צמבר גור לשנה אחת ולא לשלוש שנימ. המ תננימ שנכנ ו לפני החקיקה חויבו בשהייה במתקנ הפתוח חולות ולהירשמ שלוש פעמימ ביומ. החוק הוביל לעזיבה מרצונ של מ תננימ, אולמ מצב 4,000- קרוב ל זה לא נמשכ זמנ רב. ארגוני ה יוע למ תננימ עתרו שוב לבית המשפטפ החליטו שופטי בג"צ 2014 וב פטמבר ( לבטל את שני עיפי 2:7 )ברוב של החוק. השופטת א תר חיות, לימימ נשיאת בית המשפט העליונ, קבעה: "על פי נו חו החדש ו'המרוככ' )החוק( אינו צולח את המבחנ החוקתי, משומ שהוא מתמיד בגישה שלפיה ניתנ להחזיק במשמורת מ תננימ אשר אינ מתקיימ בעניינמ הליכ גירוש אפקטיבי מ י בות שאיננ תלויות בהמ, לאחר זיהוימ ו יווגמ כמי שאינמ בני הרחקה". פסילה שלישית בעקבות הפ ילה הנו פת של החוק, החלה הכנ ת בקידומ מהיר של תיקונ נו פ - שעבר לב ופ בדצמבר . בחוק החדש נקבע כי המדינה 2014 תוכל להכני מ תננימ חדשימ למ מדובר ברצף היסטורי וחסר תקדים של ביטול ארבעה חוקים ראשיים, שזכו לתמיכה מהימין העמוק ועד אמצע מפלגת העבודה. בג"ץ עיקר לחלוטין את מרבית הכלים שהמדינה קידמה בג צנו צילום: אורן בן חקון 0 8.09.2 3 | כ"ב באלול תשפ"ג | 554 גיליון | 36