שביעי

15.09.23 | ערב ראש השנה תשפ"ד | 555 גיליון | 14 ענבל רץ־גילמור עת לציונות של הכרת הטוב עוררה הציונות משחר היווסדה התנגדות. ממש כמו היומ, ההתנגדות איחדה קצוות ותרימ. חולמימ ופר גמטי טימ, חרדימ ומתבוללימ, כאלה שהאמינו כי התשובה נמצאת בשדה האוניבר לי וכאלה שפחדו לדחוק את הקצ, כולמ מצאו עצממ יחד במחנה המ תנגדימ לציונות. נכונ שפינ קר והרצל פלרטטו עמ רעיונ המדינה היהודית לאו דווקא בארצ ישראל, אכ אינ עוררינ שרעיונ השיבה לארצ האבות היה גלומ ברעיונ הציוני מהתנ"כ ועד ללבלוב הלאומיות בעת החדשה. אז נבעה ההתנגדות לציונות שנות גלות וג 2000 ממציאות קשה של עגוע שבא לידי ביטוי בעיקר בככ שה זכירו שלוש פעמימ ביומ את ירושלימ, אבל בינ זה לבינ לא ופ את הפקלאות, להשאיר את הגולה מאחור ולעלות לארצ ישראל יש מרחק גדול. ה יבות היו די ענייניות. ההלכה היהודית שהתעצבה בנוחיות מוגזמת בג לות, אידיאולוגיות אוניבר ליות חדשות וגמ הפחד מהלא נודע השאירו את רוב עמ ישראל בגלות. לעומת זאת, לאחר נ התקומה של מדינת ישראל, היומ רוב העמ היהודי לגווניו מחזיק בדעה שזה הבית ואינ בלתו, גמ אמ עוד לא כולמ גרימ בו בפועל. הבנה עמוקה זו מקיפה גמ לומדי תורה רבימ שרואימ בחיילי צה״ל קדושימ. גמ חילונימ שרואימ ערכ עצומ ביהדות ומבינימ שלימוד התורה חשוב כדי לשמר אותה, אכ גמ בורימ שלומדי התורה חייבימ לשרת בצבא או במ גרת לאומית, ללמוד ליבה ולהשתלב בשוק העבודה. אכ על הרוב הזה השתלטו הקצוות. השבוע תפ ו את הכותרות שניימ שהיו יכולימ להקימ יחד את מחנה המתנגדימ של אז, קווי הדמיונ שביניהמ מפחידימ. שניהמ מזהימ בחלק מהיהודימ נאצימ או ייענימ לנאצימ. האחד מצהיר שמתוקפ ככ הוא מתנגד לדרישה לאיזונ בינ לימוד תורה והגנה על המולדת והשנייה וברת שרק כוחה ועוצמ ידה יצרו את הציונות. אפילו את חובשי הכיפה ה רוגה המשר תימ כתפ אל כתפ איתה היא לא ופרת ולא תעצור עד שתשמיד את הצבא והכ לכלה. לא רק שהיא תפ ה בעלות על הציונות, אלא גמ על הדמוקרטיה תוכ שהיא מפ פ ת את המהות של שניהמ. כשקראתי את דבריו המחפירימ של ח"כ אייכלר נגד הציונות חשבתי לי שאחד הדברימ שהכי מאפיינימ את התקופה שלנו זה פגמ עמוק בהכרת הטוב. הט רגדיה כאנ כפולה, העיוורונ של אייכלר וכפיות הטובה חוטאימ ללומדי התורה וגמ לציונות ששומרת עליוועל לימוד התורה והחריגה בהקמת המדינה את לומדי התורה, החרגה שעד היומ יושבת בלב המחלוקת בחברה הישראלית. כמי שרואה בלימוד התורה צורכ קיומי ואת החברה החרדית כנכ וכעתודה של מדינת ישראל, כואב לי הנזק שנגרמ לה בעקבות דבריו. החברה החרדית של היומ מגוונת ועוברת תהליכימ מבורכימ והנ טייה לה תכל עליה כמקשה אחת שגויה השבוע תפסו את הכותרות שניים שהיו יכולים להקים יחד את מחנה מתנגדי הציונות של אז, קווי הדמיון ביניהם מפחידים. האחד מתנגד לציונות. השנייה סבורה שכוחה ועוצם ידה יצרו את הציונות ומזיקה. אייכלר רוצה שנחשוב שהוא מייצג את כולה. בבואו ל לפ את ההי טוריה כבר ה פיק לשכוח )כמו כל פרי בילג( כמה הוא חב לציונות. הוא גמ שכח שכל חכמי המשנה והתלמוד ע קו בתו רה לצד עבודה במשרה מלאה. במחשבה שנייה, במקרה של אייכלר, חבל שהוא גמ עובד בכנ ת ולא רק לומד תורה. ח"כ אייכלר ושקמה בר לר המ קצ וות החברה שמחוללימ פה מופע מחריד של אנטי ציונות ואנטי דמוקרטיה, על פני השטח המ חלוקימ על כל דבר, אבל במהות המ אותו דבר. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וב רכותיה. • שנה טובה לכל בית ישראל. inbal.ratz.gilmore@gmail.com הקצוות מתחברים. ברסלר וח"כ אייכלר 90 צילומים: אשלום ששוני, יונתן זינדל, פלאש