שביעי

15.09.23 | ערב ראש השנה תשפ"ד | 555 גיליון | 22 קנאים הם מי שמפגינים נגד מגורי השר וסרלאוף בצפון ת"א. לא נימוקי איכות חיים בפיהם, אלא אידיאולוגיה: לא רוצים אותך פה. ומי שצוהלים על הפיכת ירושלים לדתית, מקבלים את ת"א כעיר לחילונים 90 צילום: שריה דיאמנט, פלאש פרק הזמנ הקצר ביותר בטבע הוא זה שבינ הודעה על מגעימ לפשרה משפטית ועד שבמכשירי הכתבימ רוטט ירובמ של ארגוני המחאה לקבל אותה. עוד בטרמ שמעו את הפ רטימ, מכריזימ המ על ביצור חומות ההתנגדות. לא נעשה ולא נשמע. דומה שגמ אמ ראש הממשלה בנימינ נתניהו יכריז על גניזת הרפורמה, פיטו רי יריב לוינ ומשיחת השופט יצחק עמית בשמנ המשחה, המחאה לא תיגנז. אחרי הרפורמה, תהיה הדרישה לשוויונ בנטל. אחריה, הדרישה למ ור שטחימ. אחריה, הדרישה לפיטורי נתניהו כי הוא מושחת. אותו להט, אותה מהפכה. קנאימ המ מי שמפגינימ נגד מגורי השר יצחק ו רלאופ בצפונ ת"א. המ באימ מאותו בית מדרש של מי שהפגינו מול ישיבת מעלה אליהו. לא נימוקי איכות חיימ לגיטימיימ בפיהמ, אלא אידיאולוגיה: לא רוצימ אותכ פה. אתה מחוקק חוקימ שצורמימ לנו, אז עופ מכאנ. זה כבר לא קשור ברפורמה או בתוכ נית כלשהי שהוא מקדמ, אלא על צביונ. כתבתי פה בשבועיימ האחרונימ על עצבוני מול בריחת חילונימ מירושלימ והתחרדלות העיר. הכל צדדימ של אותו מטבע. חלק מההיפרדות לשני עמימ. ומי שצוהלימ על ירושלימ שהולכת ונהיית עיר לדתיימ, מקבלימ את ת"א שנלחמת להיות עיר לחילונימ. ערב השנה החדשה, ריעננתי השבוע את ערימת העיתונימ בארונ הבגדימ שלי, ומצאתי ,2014 אחד מרתק מפברואר אדר תשע"ד: "היערכות ראשונית לי רידה המונית מהארצ" הודיעה הכותרת הראשית של "המחנה החרדי", שופר ח ידות בעלז. " נטורימ אמריקאימ הבטיחו יוע בהשגת מעמד פליטימ לכל משפחה". הימימ ימי חוק הגיו של ממשלת נתניהו-לפיד, ובעלז הבטיחה שביומ בו יעבור החוק ייפתחו משרדי הגירה ביש ראל ובאמריקה. "להט החרב כבר מונח על הצוואר", נכתב במינימליזמ הידוע, "אכ תמיד יש מקומ לתחינה, לזעקה לבורא עולמ שיצילנו מידי הרשע שקמו עלינו לכלותנו בארצ ישראל, יותר מאשר בכל ארצות הגולה". איכ זה נגמר ב ופ, כולמ יודעימ. כמו כל הבל קנאי מאז מלחמת העצמאות פחות או יותר. כלומ. יוק. גורנישט. החוק עבר כעבור חודש. המ נשארו פה, אבל העורכ לשעבר של העיתונ ההוא, ישראל אייכלר, המשיכ גמ השבוע לה פיצ דברי שטנה אנטי-ציוניימ. במ ורת היישוב הישנ, הוא מלא משטמה ו ילו פימ הי טוריימ בוטימ. וכמו כל הנבואות והאיומימ ההמ, הקנאימ נובחימ והשיירה עוברת. ח די השמ. אבל אנחנו בהתקדש הימימ הנוראימ, אז נ יימ במעשייה ששמעתי פעמ, איני זוכר ממי, אכ בי נשבעתי שהיא אמת לאמיתה: משפחה אחת נ עה לח גוג את ראש השנה באכ נייה גלילית. אחד הדודימ ניגש לעבור לפני התיבה במו פ, אכ אבוי: הקיטל שלו איננו. ואיכ יעמוד ויתחננ על עמו ישראל אשר שלחוהו? חיש מהר נשלח אחד האחיינימ אל חדרו, והביא את הבגד ההדור. התעטפ היהודי, נשא קולו והחל שופכ צקונ לחשו בזעקות כנהוג. הוא שאג ורשפ עד כי קרנ עור פניו, והנוכ חימ נשבעו שאפילו הקיטל שלו הבהיק ונצצ במיוחד. את הטעות הבינו בדיעבד, כשאל ארוחת הצהריימ הגיעה רעייתו, מבול בלת משהו, והיא איננה עטופה בחלוק ה אטנ הכ ופ והחדש שלה, כי אמ בקי טל חזנימ מהודר. • שנה טובה. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן