שביעי

29.09.23 | ערב סוכות תשפ"ד | 557 גיליון | 12 אביתר ליכטמן עץ החיים הוא אמנמ יפור "יומ הסיפור הזה למ 50- כיפורי" שמתאימ בדיוק לשנת ה לחמה שאנחנו מציינימ בימימ האלו, אבל הוא קרה בכלל בשנימ האחרונות, בישוב מ ילת ציונ ה מוכ לבית שמש. אחד מתושבי המקומ ע ק בגינונ בביתו, אכ שמ לב שח ר לו מ ור. הוא קפצ לשכנ ה מוכ כדי לבקש, דפק בדלת, מילות ברכה, ובעל הבית הוביל אותו למח נ כדי להביא לו את הכלי הנחוצ. ושמ זה קרה. מעינ זיכרונ מפעמ התעורר בשכנ למראה עצ תאנה חריג בגודלו ובפירותיו ב מוכ למח נ. "אני מכיר את העצ הזה" הוא חשב לעצמו. אבל את מחשבותיו שמר לעצמו. רק כאשר בא להחזיר את המ ור השאול, הוא אזר אומצ לשאול. "תגיד, השמ בני מינ צ'ופקביצ', אומר לכ משהו?". בעל הבית פישפש רגע בזכרונו. "צ'ופקביצ'? לא נשמע מוכר.. אה רגע! אתה מתכ וונ לצ'ופה? מבית השיטה? בטח שאני מכיר!", והזיק נדלק בעיני שניהמ. "כשהייתי ילד", יפר הגננ החובב, "לקחו אותנו מבית השיטה בערב וכות לאזכרה באנדרטה מיוחדת ב מוכ לאלוני הבשנ שבגולנ, שמ נפל בנימינ צ'ופקביצ', מאנשי בית השיטה, ועצ התאנה שמ, ממש הזכיר לי את עצ התאנה אצלכ בחצר..." אבל איכ המקומ קשור אליכ?", הוא שאל. דמעות בצבצו שמ בעיניו של בעל המ ור, והוא החל ל פר... "אבי, צבי דנ או כפי שכולמ כינו אותו . כמו 134 'צבה', היה מלוחמי גדוד ה יור כולמ המ קיבלו את הבשורות על המלחמה שפרצה ב'הפתעה' ועשו את דרכמ ל ייע לכוחות ה דירימ ברמת הגולנ, בנ יונ לבלומ את ה ורימ מלהגיע לכנרת "בערב חג ה וכות, אחרי ימי לחימה ארוכימ, עצרו הכוחות לקראת חניית לילה בשטח פתוח למרגלות רכ החזקה - בש נית ה מוכ לגבול, לא רחוק ממושב אלוני הבשנ של היומ. "הלוחמימ העייפימ אחרי ימימ קשימ וכואבימ ניצלו את ההפוגה מההפגזות שנוצרה פתאומ, ירדו מהנגמ"שימ ועשו דרכמ אל עצ תאנה ענק שעמד ב מוכ, פירותיו עדיינ עליו, גדולימ ומזמינימ. "אחרי ימימ של מנות קרב, דמ ומוות מ ביב. פתאומ היה שמ עצ מלא חיימ. דווקא העץ שלכאורה היה עץ המוות, שבסמוך אליו נהרגו חיילים, הפך לחיים. עץ שנותן פירות, וילדים ונכדים, וממחיש את פועלם של האלפים במלחמה הזו ול 134 אותה בדיוק אל אנשי גדוד ה יור נצל את הדקות שהיו מחוצ לכלימ. כולמ החלו בריצה אל הנגמ"שימ, כשהמ וגרימ מעליהמ את הפתח. "וגמ החבר'ה מהנגמ"ש של צ'ופה ושל אבי, ה פיקו להיכנ לנגמ"ש. אכ המ לא ה פיקו ל גור את הפתח שמעליהמ. פגז אחד מדוייק נכנ בדיוק בפתח, פוצצ את הכלי, ופער חור באדמה. לוחמי הנגמ"ש נהרגו, ובהמ גמ אבי", יפר. "כשעברתי לגור כאנ במושב, אחיי עשו לי מחווה. המ לקחו ייחור מעצ התאנה שב מוכ אליו נהרג אבי, ושתלו אותו פה בגינה שלי, אבל בוא איתי רגע לעצ, אני רוצה שתראה שלט שילדיי, נכדיו של בא צבי תלו על העצ". בשלט החומ הקטנ היו חמש מילימ. "עצ החיימ של בא צבי". דווקא העצ שלכאורה היה עצ המוות, שב מוכ אליו נהרגו, הפכ לעצ החיימ. עצ שנותנ פירות, וילדימ ונכדימ, וממחיש את פועלמ של האלפימ במלחמה הזו, שבגופמ ובנפשמ, נתנו לחיימ להמשיכ... )תודה לשוקה דינור, ולתמרה דנ על • השלמת הפרטימ( 054-7728242 לתגובות בווטסאפ פק"לי הקפה נשלפו, פירות נקטפו, ולרגע היה נראה שאינ מלחמה מ ביב. "ואז זה קרה. התקפת ארטילריה איומה, שנחתה כמו גשמ שוטפ משמיימ כפי שתיארו הלוחמימ, החלה נוחתת בדיוק על הכוחות הנחימ. קצינ ארטילריה ורי שעמד במרומי רכ החזקה, ידע לכוונ אנדרטת התאנה, הנגמ״ש והארז ברמת הגולן