שביעי

29.09.23 | ערב סוכות תשפ"ד | 557 גיליון | 14 ענבל רץ־גילמור לפנתיאון בחייהם "את מחיר הצלת עמם ישלמו מנהיגימ בחייהמ, יצלבו על ידי אויביהמ ועל ידי מצדדיהמ". את הדברימ הללו כתב ישראל זנגוויל לאחר פטירתו של הרצל. את הציטוט המדויק והנבואי הזה מביא בנציונ נתניהו ב פרו "חמשת אבות הציונות" בבואו לתאר את מ כת היי ורימ שעבר הרצל וגמ פינ קר, נורדאו, זנגוויל וז'בוטינ קי בחייהמ. בהמשכ שואל נתניהו האב "כיצד זה נעשה הרצל נושא להערצה אפ למתנגדיו החריפימ ביותר?" )אפילו העקשני שבהמ, אחד העמ, הכתיר אותו בתואר אישיות אגדית...ומקצ שש שנימ נורדאו יכול היה להכריז בוודאות: "להר צל אינ עוד מתנגדימ"(. לאחרונה התבשרנו שמדינת ישראל עומדת בפני עוד ה כמ שלומ עמ מדינה ערבית, והפעמ מדינה מרכזית כערב ה עודית. ההישג הזה מצטרפ להישג הכביר של ה כמי אברהמ. אז נכונ שזהו אינטר משולש שמושפע ממאבקי כוחות בזי רה הבינלאומית, מאבקימ בינ מעצמות, והאינטר האמריקאי וה עודי מתיישב מצוינ עמ האינטר הישראלי. אבל יש פה מנהיג ציוני שיודע לנהל את האינטר ימ הללו ולגרומ להמ לצאת אל הפועל. והנה מכל פינה מלעיזימ ומצמצמימ את גודל ההישג כאילו לא רואימ שנורמליזציה עמ המדינה הערבית חשובה שאינה עוברת דרכ הפל טינימ זה שחמט כפול. יש כאלה שממש מתעקשימ בחמי צותמ לטעונ שה עודימ הציבו את עניינ הפל טינימ כתנאי. לי ברור שהאיתות לפל טינימ הוא "אל תפריעו, אתמ לא מטילימ ווטו על כלומ ושומ דבר". ההת קפה האוטומטית על נתניהו ועל האינ טר הציוני באמצעות הגנה מופקרת על הפל טינימ ששלטונמ המושחת והמ ואב, זה שבניו )אלה שלא ברחו לחו"ל( מ תו בבימ פה ברכבי פאר וגרימ בטירות, בעוד ששאר בני עממ רעבימ ללחמ ותלויימ בח דיהמ מי יקבל אישור עבודה כדי להתפרנ בישראל ומי לא, המושחתימ שאומרימ לעצממ "נחיה כמו מלכימ וגמ נכתיב למלכימ אחרימ עמ מי ומתי מותר להמ לעשות שלומ", ובכנ שגרת או לו הבזויה הזו משתנה לנגד עיננו על ידי מדיניות דורה של ראש הממשלה נתניהו. מאז "נאומ בר אילנ", בו הכריז על תמיכתו בשתי מדינות, ועליו חטפ ביקורת מכל כיוונ )גמ מכותבת שורות אלה(, רקמ נתניהו תוכניות מאחורי הקלעימ. הוא ידע שה רבנות הפל טינית הבנויה על חזונ ריק מהקשר הי טורי או מאמת ת ייע לו למשוכ זמנ. בזמנ הזה הוא הכני את הפ ל טינימ, לאט ובנחישות, למשבצת הלא רלוונטיימ ובנאומו המצוינ באו"מ, בשבוע שעבר, כבר העמיד אותמ כמכשול לש לומ במזה"ת אל מול שאר מדינות האזור. במקביל תווה נתניהו קשרימ חזקימ עמ מדינות ערב על ב י הצרכימ והאינט ר ימ שלהמ ובעיקר הצורכ שלהמ לשרוד אל מול איומימ ממשיימ שחלקמ מ כנימ גמ את מדינת ישראל כגונ איראנ. אז נכונ שפרטי הה כמ עדיינ לא ידועימ לנו, אכ עד כה ניכר כי נתניהו מכל פינה מלעיזים ומצמצמים את גודל הישגו של נתניהו, כאילו לא רואים שנורמליזציה עם סעודיה שאינה עוברת דרך הפלסטינים זה שחמט כפול הולכ בנתיב ברור של חזונ שהציב למ דינת ישראל ולמערכות היח ימ שלה עמ העולמ בכלל ועמ העולמ הערבי בפרט. כמו מנהיגימ ציוניימ גדולימ לפניו, מהרצל, ז'בוטינ קי, בנ גוריונ ובגינ שהיומ גדולי מתנגדיהמ מצטטימ אותמ ומדגישימ כי "הולכימ בדרכמ", גמ נת ניהו חוטפ ויחטופ ביקורת אר ית מקצ רי הרואי וגמ ביקורת עניינית מאוהביו שנה, 50 כשצריכ, אבל ברור כי בעוד בעריכה המחודשת של פרו של בנציונ נתניהו, יקבל בנימינ נתניהו מקומ של כבוד לצד הרצל, ז'בוטינ קי ושאר אבות הציונות. אני רק שואלת, למה לחכות כל ככ הרבה שנימ להכרת הטוב על • הישגימ ברורימ ונשגבימ? inbal.ratz.gilmore@gmail.com בשורת אחת עם הרצל וז'בוטינסקי. נתניהו 90 צילום: יונתן זינדל, פלאש