שביעי

27.10.23 | י"ב בחשון תשפ"ד | 559 גיליון | 14 במלחמה הזאת כבר אין אותה משמעות להישגים מורליים, להפצצת הבית של מאן דהוא, למפקד בכיר בשטח. זה לא יכול להסתיים בנקודות. חשוב להרוג מחבלים, אבל חשוב יותר למנוע הריגת יהודים 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש נחטפו בביירות ארב 1985 ב תיו עה עובדי שגרירות בריה"מ, שניימ מהמ אנשי קג"ב מויימ. טביעות האצבע הובילו לחיזבאללה. הרו ימ לחצו, איימו שטיל שלהמ עלול לי פול "ממש בטעות" בעיר הקדושה קומ שבאיראנ והפעילו כל מתווכ אפשרי. כשראו שהאיומימ לא עוזרימ, החלי טו לנקוט בשיטות חריפות יותר ולהע , GRU ביר את המ ר הנחוצ. אנשי ה- אגפ המודיעינ של הצבא האדומ, חטפו שניימ מהחמולה הקרובה לחוטפימ. כע בור יומיימ הושלכ אחד מהמ בפתח בית משפחתו, גרונו משו פ ובפיו תחוב איבר מאיברי גופו. לגופה צורפה הודעה של פיה השני עומד בפני גורל דומה. החטו פימ שוחררו מיד, ומאז פ קו ני יונות החטיפה של אזרחימ ובייטימ )מתוכ פרו של רוננ ברגמנ, "מדינת ישראל תעשה הכל"(. נהגה כאנ 70- וה 60- בשנות ה איזושהי אמת מידה בשחרור שבויימ. כששומר הלילה של מטולה שמואל רוזנוו ר נחטפ , ישראל שיחררה 1970 ללבנונ בראשית תמורתו מחבל אחד, מחמוד חיג'אזי. , כשחייל המילואימ 70- בשלהי שנות ה מחבלימ, 76 אברהמ עמרמ הוחזר תמורת דובר צה"ל ירב למ ור את שמותיהמ. ישראל התביישה במחיר ששילמה. היו 80- ע קאות ג'יבריל בשנות ה במובנימ רבימ פריצת הגבולות, כשא לפי מחבלימ שוחררו תמורת מ פר נמוכ של חיילימ. ע קאות לשחרור גו פות הנ עניינ אחר )העמ היהודי מקדש את קבורת בניו, וטוב שככ(. אבל המ חיר הלכ והאמיר, ובחברה שמקדשת חיי חיילימ יותר מחיי אזרחימ, הדרכ ( הייתה לולה. 1,027:1) לע קת שליט הכלל היהודי ש"אינ פודינ את השבויימ יתר על כדי דמיהנ" הופר שוב ברגל ג ה, וככ הגענו הלומ. בידי ישראל נמצאימ אלפי ,6,000 מחבלימ. יש אומרימ יש אומרימ יותר. חמא מתפאר שיש בידיו מ פיק ישראלימ כדי לשחרר את כולמ. למרבה הבו שה, הוא צודק. בראשות מדינת ישראל אינ כרגע ימנימ לעצבי פלדה ועמידה מנהיגותית שמ וגלת לומר דברימ קשימ וכואבימ לעמה. על רקע ע קת שליט כונ ה ועדה לקביעת כללימ מחייבימ למו"מ. המ טרה הייתה להוריד מראש את ערכמ של חטופימ. ועדת שמגר הגישה לבני מינ נתניהו שורת המלצות. בתמצית, הנ קבעו שישראל צריכה לחייב את עצמה ליח חליפינ הוגנ, לא לשחרר מחב לימ חיימ תמורת גופות, ולפגוע בתנאי א ירי הארגונ החוטפ. מ קנות הוועדה א ורות בפר ומ עד היומ. הדרג המדיני החליט לא לה תנדל אליהנ. כל אלה מעוררימ מחשבות נוגות על ועלינו; על מי 80- הרו ימ של שנות ה שהבינו שלפעמימ צריכ להיות קשוחימ ועזימ וברברימ, כדי למנוע גורל כזה מע צמנו; ועל מי שהבינו זאת באיחור מצמית. כל אימת שאני שומע על "מפקד בכיר במערכ הככ וככ של חמא " שחו ל, עולה התהייה: אמ אתמ צריכימ לפרט באוזנינו את תוארו, אולי הוא לא כזה חשוב? קשה שלא להיזכר שישראל חי לה את עימאד מורנייה ועבא מו אווי ואחמד ג'עברי ואחמד יא ינ וצ לאח שחאדה ועבד אל-עזיז רנטי י ועוד רבימ ורעימ. על שולחני מונח ה פר . אני בודק בו 2008- "לק יקונ חמא " מ כל שמ שמתפר מ, לראות אמ הוא מו פיע שמ. לא שזו העדות האולטימטיבית, אבל זה אומר משהו. במלחמה הזאת כבר אינ אותה משמ עות להישגימ מורליימ. להפצצת הבית של מאנ דהוא. למפקד בכיר בשטח. זה נ פר במ פרימ הרבה יותר גדולימ. זה לא יכול לה תיימ בנקודות. חשוב כמו בנ להרוג מחבלימ. אבל חשוב עוד יותר • למנוע הריגת יהודימ. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן