שביעי

27.10.23 | י"ב בחשון תשפ"ד | 559 גיליון | 18 אם אתה יושב בעזה ושומע בחדשות מישראל שאין לנו חיל אוויר, מה אתה אמור להבין? אתה רואה גנרלים בוכים ושואלים ’מה קרה למדינה?' ואומר: בוא'נה, זו חבורה של מתפוררים. זה הוסיף לריסוק ההרתעה ר בות ידובר על המחדל של השבת 7- השחורה ב .2023 באוקטובר כיצד מערכות הביטחונ, המודיעינ והשב"כ לא ראו ולא ידעו מה מתחולל מאחורי גדר ההגנה בגבול עזה במשכ כל ככ הרבה זמנ. בוועדות החקירה והתחקירימ הצבאיימ שעוד יבואו יחקרו איפה היו הכוחות, ומדוע צה"ל הגיב כמו שהגיב, לאנ נעלמ המודיעינ ויישאלו שאלות רבות וקשות. ד"ר רוננ איציק, לשעבר מפקד חטיבת השריונ הראל, הוא מחנכ וחו קר יח י חברה-צבא. כבר שנימ הוא מתריע שצה"ל אינו אותו צה"ל. נקו דת המוצא שלו היא שהצבא השתנה כי החברה השתנתה. הכשל בשמ חת תורה, לטענתו, הוא תוצאה של כשלימ ערכיימ ותודעתיימ שהחברה הישראלית אימצה לחיקה. המחקר המרכזי של איציק עו ק ב"תודעת האיומ" של החברה: כיצד הישראלימ מפרשימ ומתייח ימ לאיומימ הקיומיימ והצבאיימ. הוא 60% , אנשימ 10,000- שוחח עמ כ ,28-23 מהמ אנשי מילואימ בגילי והקבוצה השנייה היא בני נוער לפני שירות צבאי. לפי תוצאות המחקר, תודעת האיומ בקרב בני נוער היא גבוהה מאוד, ופוחתת ככל שמתבגרימ בקרב יש ראלימ שגרימ באזור המרכז או רחו קימ מאזורי עימות. בקרב אנשימ דתיימ, נשימ ותושבי פריפריה - תו דעת האיומ חזקה. ככל שתודעת האיומ גדולה יותר, ככ הרצונ לשרת בקרבי גדול יותר, כדי להיות שמ ולטפל ב כנה. בקרב מי שהתודעה הזו פחותה עבורו, הר צונ להתגיי מגיע ממניע חברתי. הגיו לצבא מתפרש כ"תרומה לח ברה" וכרצונ להגשמה עצמית ולהיות חלק מקבוצה איכותית. מדוע תודעת האיומ הולכת ופוחתת 20 בקרב אנשי מילואימ? "בוא נלכ שנה לאחור, ל ופ מבצע חומת מגנ", אומר איציק. "נניח שאני משתחרר משירות דיר בקרבי בשריונ, מש בצימ אותי ביחידת מילואימ וכעבור שנה וגרימ את היחידה שלי. מ בי רימ שכבר לא צריכ את הטנקימ שלי, מעבירימ אותי ליחידה אחרת. אחרי שמונה שנימ, המילואימניק שלנו בנ . וגרימ לו את היחידה שוב, ונו 30 תנימ לו אפשרות להמשיכ, אבל לא מכריחימ אותו. הוא אומר לעצמו, כנראה לא צריכימ אותי. "גמ מי שלא הועבר יחידה, קיצצו אזרח 90- לו ימי מילואימ. בשנות ה ימי מילואימ 30- ל 20 היה עושה בינ בשנה, ובעשור האחרונ פחות מעשרה ימימ. יש שנימ שלא יקראו לו בכלל, והוא מבינ באופנ טבעי שאינ איומ. "מעבר לככ, המילואימניקימ שואלימ את עצממ למה תקציב הביטחונ גדול כל ככ, אמ אינ בהמ צורכ. אנשימ אחרי צבא הרבה יותר מעורבימ בפוליטיקה, ומפרשימ את האיומימ ששומעימ ממנהיגי המדי נה כהפחדות גרידא. כשהוא שומע ’חמא טנ' או ’האיומ האיראני' זה לא איומ מבחינתו, אלא שאלה של כנ ביבי או לא ביבי". ואז מה? "הישראלי הורגל לחשוב שלא יכו לה להיות קט טרופה. הוא התמכר לתודעה של שקט, של טכנולוגיה לפני כוחות בשטח, כי אנחנו אומת באוקטבור אוגדת 7- ה טארטאפ. ב עזה לא הייתה יכולה לעצור את הק ט טרופה, גמ אמ היא הייתה מתוחה בשיאה. למה? כי לא היו מ פיק כו חות בשטח. אני שמ רגע בצד את ו גיית ההתראה, כי הכוח בשטח צריכ להיות ערוכ ל דרת מקרימ שעלולה להיווצר עמ או בלי התראה. כל המ ערכות שלנו, מלמעלה עד למטה, כולל המערכת החברתית והתרבותית, לא האמינו שיכול לקרות דבר כזה. אימצנו תודעת איומ כוזבת". איכ צה"ל מאמצ את התפי ה הזו? "הצבא ניתח את האויב בצורה לא נכונה. צבא צריכ להיות מוכנ לא רק לכוונות האויב, אלא למה הוא מ ו גל לעשות. הניתוח היה שגוי מהי וד. אמ תודעת האיומ נמוכה, אתה מציב בגבול את המינימומ הנדרש, והוא לא יכול לתת מענה לבעיה שאתה לא תופ אותה. צה"ל, כמו הציבור, פירש את האיומ כמשהו ’לא עד כדי ככ נורא'. עובדה: הייתה מ יבה של אלפי ישראלימ ב מוכ לגבול עמ חמא ". לא מלמדים מי האויב (, שריונר ותיק, זעמ 53) איציק על הוויתור של המערכת על אוגדות טנקימ שהוצאו מהשירות. "כשאני ישבה במר 401 התגיי תי, חטיבה דקות נ יעה 45 , חב צאלימ-קציעות 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש "הורגלנו לחשוב שלא יכולה להיות קטסטרופה". כוחות צה"ל נערכים למלחמה בעזה