שביעי

08.12.23 | נר ראשון של חנוכה תשפ"ד | 565 גיליון | 18 ”זה בדיוק כמו שלמדנו ותירגלנו, אנחנו זוכים להגן עכשיו על עם ישראל", אמר סרן אורי שני בבוקר שמחת 51 לחייליו בגדוד חודשיים אחרי נפילתו בקרב, • תורה • משפחתו אוספת את השברים ”חבל שהוא לא רואה את האחדות שיש כאן עכשיו" אורן בן חקון צילום: אלון פרל לפנות בוקר. גנ אורי 4 , מחת תורה בגולני, 51 שני, מפקד מחלקה בגדוד יוצא יחד עמ חמישה מהלוחמימ הכפו פימ לו לפעילות שגרתית באזור כי ו פימ. כעבור שעתיימ, כשהוא רואה את המטחימ ואת מאות המחבלימ שנוהרימ לשטח ישראל, הוא מוצא כמה שניות לכנ אותמ. ”זה בדיוק כמו שלמדנו ותירגלנו, אנחנו זוכימ להגנ עכשיו על עמ ישראל", אמר להמ. קור הרוח שאפיינ את אורי, רגע לפני היציאה לקרב, לא היה מקרי. במשכ תקופה ארוכה הוא ראה את הפרות ה דר שמתרחשות על גדר המערכת בגבול רצועת עזה, והרגיש שקורה כאנ משהו אחר. חייליו מ פרימ שבחודשימ האחרונימ הוא היה חוזר על אותו המשפט: ”אל תתבלבלו מהשקט, יומ אחד החמא יכול לפרוצ ולעלות ליישובימ". וכשהיומ הזה הגיע, בבוקר השבת השחורה לפני חודשיימ, אורי וחייליו נכנ ו למארב באחת העמדות ובמ שכ תשע שעות דילגו ממקומ למקומ מחבלימ. לב ופ, 40 וחי לו יותר מ אחרי שהגיעו לב י כדי להתחמש, נפלה פצצת מרגמה ב מוכ אליהמ והרגה את אורי, יחד עמ אחד מחייליו, מל מאיר ראמ בטיטו ז"ל. בינ לבינ, הוא עוד ה פיק לעלות לחייליו חיוכ על הפנימ ולצלמ איתמ לפי בשטח האש. לפי שלמעשה הפכ לתמונת פרידה. ”בחיימ. עדיינ", כתב בהודעה האחרונה ששלח לא של אותו יומ קשה. 15:26 חיו, בשעה לאחר נפילתו הועלה שני לדרגת רנ. ”במוצאי החג ני יתי להתקשר לאורי, ביקשתי שייתנ לי אות חיימ", מ פר אביו, יהושע שני. ”כבר בת אנחנו לומדים ללכת אורי בלי