שביעי

19 | 08.12.23 | נר ראשון של חנוכה תשפ"ד | 565 גיליון לו כשלמד בישיבה בדימונה", מ ביר אביו. ”המודעות להשתלטות הב דואימ הייתה גבוהה אצלו והתפי ה הייתה שהפתרונ היחיד הוא התיישבות יהודית. לא בכוח הזרוע ולא במש טרה חזקה. ואורי, כמו אורי, לא רק חשב, אלא גמ פעל. מתוכ כתבימ שהוא השאיר אנחנו למדימ שמה שה ניע אותו היה המחשבה איכ הוא יכול לתרומ לעמ בצורה המיטבית ביותר. ”הייתה תקופה שבה הוא היה בדיל מה האמ עיקר הכוח שלו צריכ להיות בלימוד או במעשה. והוא הכריע שזה הקטנ שלנו מתוכ שבעה, והוא היה מאוד יצירתי. לימודימ היו נראימ לו די מיותרימ", מ פרת אימו, שולי. ”כל הזמנ הוא היה יושב ב פרייה וקורא, אבל הוא גמ היה פעיל מאוד בנוער של קריית ארבע. בונימ? אורי יהיה שמ. יש בחירות? אורי יבוא לעזור. ”היה לו חלומ להקימ יישוב בנגב. הוא אפילו התחיל, במהלכ הצבא, להכינ רשימה של גרעינ מ ודר שכ ללה המונ זוגות צעירימ. תמיד הוא עשה הכל בבת אחת, לא נח לשנייה". ”הרעיונ של ההתיישבות בנגב בא פילת מנחה החשש קוננ, אבל ני ינו לשמור על אופטימיות. ביומ ראשונ בבוקר, חברימ שהיו בכי ופימ יפרו שראו את הגופה שלו. ”זה קשה, קשה מאוד. אורי היה מרכז המשפחה, מרכז החברימ שלו, מרכז הצוות שלו. בכל מקומ שהוא היה - הייתה לו נוכחות של מנהיג, וחפ. החי רונ מאוד מאוד משמעותי". את הקרב האחרונ של חייו אורי יימ בדילוג מעמדה לעמדה, אכ נראה שהקפיצה הזו מעשייה לעשייה אפיינה אותו תמיד. ”אורי היה הילד