שביעי

08.12.23 | נר ראשון של חנוכה תשפ"ד | 565 גיליון | 20 שיש לו כמפקד של החבורה המורכבת הזו", נזכר אביו. ”באותו רגע המ הבינו שהוא בנ אדמ. הוא מ פר שהמ תמיד ראו אותו מחייכ, דוחפ את כולמ, ופ תאומ גמ משהו היה קשה לו. ”אבל ההשקעה בחיילימ, והאמונ שהוא בנה איתמ, הביאו ב ופו של דבר לככ שהמ נענו לו ביומ פקודה. כלשונ החיילימ, הוא קרע אותמ באימונימ. אחת העדויות מ פרת שהמ תיפקדו באותו יומ כמו יירת מטכ"ל". ”ולצד זאת", מו יפה מרימ, ”אורי היה בעל מ ור מאוד. תמיד חשב, תמיד דאג. כל רגע פנוי הוא היה מנצל איתי ועמ הבנ הקטנ שלנו, רועי. התעקש לעשות איתו מקלחות, לשבת איתו על הרצפה ולשחק. אורי היה נוכח מאוד. הרגישו את זה בכל מקומ, עד ה ופ. ביומ שישי, לפני שמחת תורה, זכיתי לבקר אותו במו צב כי ופימ. לפני שעזבנו, הוא ה פיק לברכ את רועי". במהלכ השיחה אני כמעט לא מזהה רגעי שבר אצל משפחתו של אורי. אביו מבהיר שבוודאי יש כאלו, אבל יש גמ נחמה. ”אנחנו בוכימ, אבל לא 22 מתבכיינימ. אורי היה ב כ הכל בנ וחצי, אבל היו לו חיימ כל ככ מלאימ, עמ ה פק מדהימ. הוא כתב המונ חלו מות, רעיונות, מה צריכ לעשות, איכ לטפל בהתיישבויות. יש דברימ שהוא ממש השאיר עמ הוראות הפעלה. נהרגו נתנאל 17 ”כשאורי היה בנ ויעקב ליטמנ, ואורי רתמ את הנוער ובנה יחד בריכה באחת הגבעות הצ מודות לקריית ארבע. לאחר מכנ, חבר שלו נהרג בנ יבות טרגיות ואורי היה במשבר קשה, אכ הוא קמ מזה ושוב רתמ את הנוער והמשיכ את הפרויקט ובנה טיילת ומצפה. הוא נתנ לנו שי עור איכ קמימ ממשבר וצומחימ. ”השבוע מרימ הראתה לי רשימה שהוא כתב בצורה מפורטת איכ צריכ להמשיכ ולשדרג את הגבעה. למעשה, יש לנו הוראות מאורי איכ להנציח אותו, וככ נעשה. מאז שנפל, אנחנו עובדימ אצלו. ככ הוא היה רוצה שנקבל את זה". כמשפחה ששילמה את המ חיר היקר מכל, איכ אתמ תופ ימ את המלחמה? אפשר בכלל לחשוב במושגימ של ניצחונ? ”התשובה מורכבת. בשבוע שעבר הייתי במרכז הארצ ואמרתי לעצמי שחבל שאורי לא רואה מה הולכ. כל שלטי החוצות מלאימ ב’יחד ננצח’ ובדגלי ישראל גדולימ. העמ הרבה יותר מאוחד. ”גמ יש תמימות דעימ שאנחנו לא יכולימ לחזור למצב שהיה לפני. כולנו בתובנה שיש אויב אחד, רע ומר, שאותו צריכ להשמיד. הדבר הזה מעודד ומנחמ. אמ נהיה מאוחדימ בצדקת הדרכ, אפ אחד לא יוכל עלי ואני לא זוכר תחו 60 נו. אני כבר בנ שה כזאת, זו ממש נחמה לאומית. ”צריכ גמ להגיד שיש הרבה נחמות קטנות אישיות: זה שהוא בא לקבר ישראל שלמ, זה שהוא נפל כגיבור ישראל, זה שזכינו שיש לנו נכד ממנו, זה שזכינו בכלה גיבורת חיל. זהו ופ השבוע התשיעי מאז שמחת תורה, וברור שיש ימימ פחות טובימ, אבל המגמה היא להתקדמ. אנחנו במ לול • חדש, לומדימ ללכת, בלי אורי". ההודעה האחרונה והסלפי האחרון של אורי. משמאל, בפנים גלויות: סמל מאיר ראם בטיטו ז"ל יהיה במעשה, אבל הכל מתוכ תורה". ברכה אחרונה מאבא את ה"מעשה" הוא החליט לעשות בדיוק לפני שלוש שנימ, כשהתגיי לגולני. אפ ש יירת אגוז רצתה אותו, והוא גמ יימ בה מ לול ויצא במ ג רתה לקור קצינימ, אורי שאפ להיות מ"מ בגדודימ. ”הוא רצה להיות הכי מקצועי בצבא, אבל גמ להיות מחנכ", מ ביר אביו. ”להיות במחלקה של גולנצ’יקימ, בפ יפ הארצישראלי. גולני מבטאת את זה הכי טוב". אכ הפ יפ הארצישראלי הזה מביא אתגרימ. ”התקופה הראשונה הייתה מאוד קשה", מ פרת אשתו, מרימ. ”אורי חזר הביתה ואמר ’יש לנו עכשיו ילדימ’. הוא ממש דאג להמ. 20 עוד בכל ופ"ש, כשהיה חוזר הביתה, היינו עושימ טיולימ לפי הבתימ של החיילימ שלו. הוא דרש לדעת מה עומד מאחורי כל חייל, לשבת ולשמוע". ”לפני כמה ימימ הגיע אחד החברימ שלו ו יפר שאחרי שבועיימ שלושה כמ"מ, אורי התקשר ו יפר על הקשיימ לאורי הייתה רשימה שבה פירט איך לשדרג את הגבעה שליד קריית ארבע. למעשה, יש לנו הוראות ממנו איך להנציח אותו, וכך נעשה. מאז שנפל, אנחנו עובדים אצלו. כך הוא היה רוצה שנקבל את זה אורי בלי