שביעי

שבתות במלחמה בבוקר, אזעקה מפלחת 06:30 , שמחת תורה את השקט במושב המנומנמ משואות יצחק. בחזרה מהממ"ד ני יתי לתפו עוד תנומה קלה לקראת יומ התפילה והריקודימ הארוכ, שעליו אני ושותפיי הגבאימ היינו אחראימ, אכ מיד נשמעה אזעקה נו פת, והטלפונ הנייד התפוצצ מהתרעות. "או שחי לנו שמ מישהו מאוד בכיר, או שמשהו נורא קורה פה", אמרתי לאשתי בלי לדעת שהאפשרות השנייה, הגרועה והנוראה, היא זו שמתממשת באותמ רגעימ. תפילה וריקודימ כבר לא היו באותו בוקר, והנ פינו את מקומנ לרחשימ ולשמועות. כשהשכנ שלי הוקפצ למילואימ, הבנתי שזה הזמנ לבדוק את הקבוצה הפלוגתית "כולמ להגיע לימ"חימ", בווט אפ. נכתב בקצרה. רק כשעליתי על הרכב של אחד מחבריי לפלוגה, התחלתי להבינ את גודל השבר והא ונ. במוצאי שבת, לאחר שחתמנו על ציוד הלחימה, קיבלנו את החייגנ הרשמי . מתברר שהמג"ד 8 שהקפיצ אותנו בצו החליט באופנ עצמאי להקפיצ את כל הגדוד, מ יבה פשוטה: אוגדת עזה, שאליה השתייכנו, הותקפה על ידי מחבלימ. שבת הטבח וההקפצה משה ויסטוך, עזה 15.12.23 | כ"ה בתמוז תשפ"ג | 566 גיליון | 12