שביעי

7 9 שבת שבת ראשונה בבית הפסקת אש אחרי שש שבתות במקומות שונימ, ופ ופ שבת בבית. בינ המפגשימ המרגשימ עמ משפחתי והחברימ, נתבקשתי על ידי עורכ עיתוננו הנכבד לחלוק מחוויותיי ברצועה. את התוצר ראיתי רק השבוע, כשיצאתי שוב הביתה. שעות לפני חזרתי לפלוגה נודע לי ששניימ מחבריי לגדוד, רני טחנ ויקיר ביטונ הי"ד, נפלו בעת מילוי תפקידמ מאש כוחותינו. לצערנו, רבימ מהנופלימ בתמרונ הקרקעי מצאו את מותמ מירי אנשינו. נדמה שלצה"ל צפויה עבודת תחקיר מעמיקה וי ודית גמ בהיבט הזה. שבת שבת אנחנו בפאתי ג'באליה, ורפ ה יכונ בהחלט עלה. ל ופ השבוע הגענו לאחר ריקת בתימ מאומצת, שבמהלכה מצאנו מצבורי נשק ואמצעי לחימה, לרבות מטענימ רבי עוצמה. באחת הפעמימ גמ נתקלנו במחבלימ שה פיקו לפני חי ולמ לפצוע באורח קל את אחד הלוחמימ. ביומ שישי לפנות בוקר התבשרנו על הפ קת האש, או "ההפוגה" כפי שהקפידו לקרוא לה. לאחר גילינו נ יגת חלק מהכוחות, שהפכנו לפלוגה הקדמית ביותר באוגדה. שורה ארוכה של מחבלימ חשבה לנצל את העובדה הזאת, אכ לשווא. נכונ לכתיבת שורות כולמ חו לו. מחבלימ, 40 אלה, הגדוד שלנו הרג מהפעולות המוצלחות 22 ול אחראית פלוגתי, פלוגה א'. מה שהתחיל בהכנות ליציאה לשבת נו פת בבית, בדיוק בפרשת בר המצווה שלי, התהפכ במהירות - כיאה לחו ר הוודאות במלחמה. ההפוגה ה תיימה באופנ די פתאומי, ובמקומ לבלות בחיק המשפחה מצאתי את עצמי מקדש על גג בניינ בג'באליה בהמשכ נודע במ גרת פשיטה גדולה של היחידה. לנו כי מחבלי החמא החזיקו שבויימ וחטופימ באותו בניינ עד לא מזמנ. לקראת צאת השבת נקלענו שוב, מאפ למאה, לשורת אירועימ מבצעיימ. כוחות חמא החלו לירות עלינו פצצות מרגמה וקליעי קלצ'ניקוב, ואחד המ בנימ שלידנו חטפ שני טילי נ"ט. מהאירוע המשולב נפצעו ארבעה לוחמימ בגדוד, עדות לככ שלמרות הפעילות האינטנ יבית של צה"ל, הג'ונגל העזתי עדיינ מ וכנ. בתקווה שלא לאורכ זמנ. קידוש על גג בג'באליה חנוכה בבית אחרי כמעט שלושה שבועות, שוב בבית. הד לקת נרות חנוכה השנה הייתה משמעותית מעינ כמוה עבורי. לפני כני ת השבת, הגדוד שלי נתקל בהפתעה נו פת - הפעמ לטובה. כולמ הוצאו לשני ימי התרעננות בכפר נופש, שלאחריהמ חזרו פנימה להמשכ הלחימה. ומה בהמשכ? יש שמועות רבות. מעבר לאזורימ בצפונ הרצועה, שבהמ עדיינ מתקיימת לחימה עזה? ירידה לחלקה הדרומי של הרצועה? כששבנו מצוק איתנ וירי הטילימ המשיכ ללוות אותנו, חשנו מתו כלימ, כאילו עבדנו ו יכנו את עצמנו הפעמ כולמ נחושימ לחינמ. להשלימ את המשימה, או כפי שאמר המ"פ שלי כאנ בעיתונ בתחילת המלחמה: "לא חוזרימ עד הניצחונ". 15.12.23 | נר שמיני של חנוכה תשפ"ד | 546 גיליון | 14

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==