שביעי

15 | 22.12.23 | י' בטבת תשפ"ד | 567 גיליון ,56 בת פסיכותרפיסטית ומדריכה לחשיבה הכרתית. מתגוררת 7 + בגמזו, נשואה עידית שלו שרון רוטר על פיו, מונע את ההגנה הרוחנית עליהמ. הגדר של עזה לא נפרצה ביומ אחד, במהלכ כל השנה הורדנו אותה תיל אחר תיל". את מכירה מישהו שנפגע? "אני מקורבת למשפחה של אל"מ א פ חממי הי"ד, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה. כשנעדר, המ שאלו אותי אילו תפילות להגיד ועשינו הפרשת חלה. היינו גמ בשבעה של רנ ליאל חיו הי"ד. בתי היא חברה של אחותו מהכיתה. אני מרגישה שאי אפשר להכיל את הקושי הזה, שמפרק ממש, אבל לא רוצה להיות מנותקת. מהמ יבה ברעימ אני מכירה את הבת של שכנתי שניצלה, הללי בנ ציונ, שהיא חברה טובה של הילדימ והיו לה ני י ני ימ". כמה פעמים ביום את פותחת חדשות? "פעמיימ ביומ - בבוקר ובערב. מה שלומך? "נעה בינ הדאגות הפרטיות לילדימ ולחתנימ הלוחמימ והתמיכה במשפחה לבינ תפילות ודאגה לכל עמ ישראל. אני משתמשת בלימוד המכוונ של ימימה לקבל כוחות רוחניימ ומחליפה את 'שדה הקרב' ב'שדה ההתקרבות' - ההצלה שלנו כעמ וכפרטימ. יש לי שיעור זומ לייב פעמ בשבוע שבו נפגשות נשימ לעבודה ולתרגול, ואני מעלה לאתר שלי שיעור מוקלט שקשור למצב". איפה היית בשבת השחורה? "הייתה פה רק אזעקה אחת בבוקר. החתנ והבנ שלי יצאו במדימ, אבל לא ממש קלטנו מה קורה. מה ששמענו גרמ לי להיות בינ חרדה לבינ רצונ לתפילה. במוצאי שבת, כשקלטנו את גודל הא ונ, נכנ תי לאנדרלמו יית נפש". היו לך סימנים מוקדמים למה שקרה? "הייתי מבוהלת מאוד כל השנה. כשהמחלוקות התעצמו, זה הטריד אותי. היה ברור לי שזה מ וכנ, ושאי היכולת שלנו לדבר יביא עלינו משהו רע. אני עובדת עמ עמותת 'נפגשימ', התע קתי בזה והיה הרבה חו ר אונימ. הדברימ הכי קשימ קורימ כשאנחנו פונימ אחד נגד השני. ימימה אומרת ש'החיילימ נמצאימ בפה של האנשימ' - מי שלא יודע לשמור צילום: רונן גולדמן • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב מה קורה כשאת עוצמת עיניים בלילה? יש לי טקס שלם לפני השינה. אני נותנת צדקה, מדליקה נרות לצדיקים, אומרת פסוק בתהילים ומדמיינת מדיטציות של מגן דוד ששומר על הילדים שלי ועל החיילים מתעדכנת בכותרות בקבוצת ווט אפ בצורה ממוקדת". איפה את אוחזת במציאות הפוליטית? "זה גדול ממני ואני לא מבינה בזה. הכל מאוד נגוע ולא נקי. אני משקיעה את האנרגיה בלימוד ואחדות. אינ לי יכולת להשפיע מלמעלה, אני מעדיפה לעשות צפיפות מלמטה". את חווה את האחדות בעם? "בצבא זה ברור, ואפילו ביישוב שלי היו כל מיני מחלוקות, אבל מאז המלחמה נעלמו הפירוד והקבוצות. כל אחד תורמ את חלקו". מה מפחיד אותך? ”הפירוד, שלא נצליח להמשיכ במה שכבר הצלחנו לעשות. המציאות הביטחונית היא רק השתקפות שלנו. ברור לי שאמ באמת נקבל את הייחודיות אחד של השני, אפ אחד לא יוכל לגעת בנו". מה מעצבן אותך? "התקשורת, שמגזימה ומדגישה את מה שמפריד. זה כאילו המ לא מבינימ את הכוח שלהמ לחזק אותנו, ומטריפימ את המוח שלנו תמ. אמ המ היו מגזימימ ככה ממעשימ של ח ד, היינו כבר בגאולה". מה מחזק אותך? "להיות במוד של עקרת בית. אני מרגישה שהבית הוא מינ חמ"ל קטנ. אני מארחת את הילדימ, הלוחמימ ששבימ, הכלות והנכדימ, וצריכה לתחזק את הבית שיתפקד היטב. מחזק אותי לקנות דברימ קטנימ לבית ולהכינ הרבה פ טות מנחמות".