שביעי

22.12.23 | י' בטבת תשפ"ד | 567 גיליון | 4 מאז הכני ה הקרקעית כמחצית מהחיילים שנפלו לרצועת עזה המ בני הציונות הדתית. נתונ בלתי נתפ . בנ יבות רגילות, אבחנה שכזו היא מיותרת. אבל כאשר שלטי ענק בגנות נבחרי הציבור של הציונות הדתית נתלימ והמ מוקעימ כ"בוזזי כ פימ בזמנ מלחמה" - או כאשר מתגוללת אשמה על כוח צבאי שהו ט לטובת שמירה על מתיישבימ יהודימ ביו"ש ויש מי שנ להב לה ית, כבשגרה, על "העדפת דמ המתנחלימ" על זה של הקיבוצניקימ, חשוב שגמ נתונ זה יונח על השולחנ. לא למטרת ניגוח ולא לקבלת צל"ש מגזרי. לצורכי הגינות. , כשערביי מדינת ישראל 2021 לפני כשנתיימ, באירועי מאי קמו עלינו להכותנו, היו מי שהאשימו את הגרעינימ התורניימ בערימ המעורבות, "אמ רק הייתמ נשארימ בהתנחלויות שלכמ ולא מתגרימ בערבימ". כשישיבת מעלה אליהו בת"א התרחבה והייתה אמורה לעבור למ תחמ חדש, החל מאבק של השמאל החילוני נגדה. "ישיבה של הימינ המשיחי", היא כונתה, ורבניה, כצפוי, הוגדרו כקיצוניימ. נבחרי הציבור של העיר התחרו בדברי שטנה נגדה, עד שראש העיר רונ חולדאי הורה על גניזת המעבר. בקרבות נגד הטובחימ בשמחת תורה נפל מפקד חטיבת הנח"ל, אל"מ יהונתנ שטיינברג, ואחריו נהרג גמ רנ לירונ שניר, מפקד צוות ב יירת גולני. שניהמ בוגרי מעלה אליהו. עמותת "ראש יהודי", הפועלת בת"א להנחלת ערכי היהדות, חטפה ביזיונות והשפלות כשביקשה לקיימ כמדי שנה את תפי לת יומ הכיפורימ בכיכר דיזנגופ. הרב יגאל לוינשטיינ, מפקד פלוגה לשעבר בשריונ ומיי ד המכינה הקדמ צבאית הראשונה מבוגריה נהרגו, ובהמ גיבורימ מוכרימ כמו עמנואל 26 בעלי )ש מורנו, רועי קליינ ואלירז פרצ(, הותקפ ו פג קריאות "נאצי" כשהוזמנ להרצות בת"א לפני כשלושה חודשימ. • אלה לא רק נתוני החללימ ועלילות גבורתמ. זה ה יפור שחלק ניכר ממשפחות הציונות הדתית יפרו לנו על עצמנ. אלה שי לדיהמ נחטפו או נהרגו, העניקו לציבור הישראלי מבט מפעימ על אמונה, על תקומת ישראל, על הפרט מול הכלל, על אחריות ואהבת האומה. "לֹא גֻי ְַּנוֹ בַּשּוֹט כַּהַמוֹנ עַבָדִימ, כְּדֵי לִשְ* פֹּכְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָמ בְּנֵי-חוֹרִינ! חַלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד ארצנו!", שרו בעיניימ דומעות ובקול אמיצ בני משפחת קלמנזונ מעתניאל את שיר הלח"י מעל קבר בנמ אלחננ הי"ד, שגיי את אחיו ואחיינו להצלת תושבי בארי. אתה נבוכ אל מול המילימ הפשוטות והנעלות של הציבור המופלא הזה, של הרעיה הצעירה והאב המבוגר, על קבלת עול מלכות שמיימ מתוכ לב דואב ובצידוק הדינ. על נצח ישראל שה ניע את ילדי משפחת לוטקי לצאת בבוקרו של יומ כדי להגיע לקיבוצ עלומימ, לעזרת אחיהמ שלא הכירו, ועל הגאווה היהודית שמעשיהמ ממלאימ את ליבות אהוביהמ. מתוכ כאבי ליבמ העזימ המ ניחמו ועודדו והעניקו השראה לעמ ישראל. ברגעי היי ורימ, שבהמ אי אפשר להעמיד פנימ, עוז רוחמ ועוצמות נפשמ התגלו במלוא תפארתמ, בכל צניעותמ ובכל רו ממות האידיאה שלאורה חינכו את ילדיהמ. והמ עולימ אחת ואחד, האבא, האמא, האחימ, בת הזוג, ראש הישיבה, החניכימ מבני עקי בא והחברימ מהקהילה, וכל ה פד וכל ראיונ וכל דיבור עטופימ • באותיות של קדושה, והוד נעימתמ כשירת מלאכימ. amnonzst@gmail.com נתונים בלתי נתפסים. למצולמים אין קשר לנכתב אבל צריך • בנסיבות רגילות, ספירת הנופלים הדתיים במלחמה הייתה מיותרת להתעכב עליה מול ההוקעות והעלילות - לא ככלי ניגוח, אלא למען ההגינות אתה נבוך אל מול המילים הפשוטות והנעלות של הציבור המופלא הזה. מתוך כאבי ליבם העזים הם ניחמו ועודדו והעניקו השראה לעם ישראל 90 צילום: מיכאל גלעדי, פלאש אמנו ן שומרו ן