שביעי

נתי שאנחנו חייבימ להתרחק מהמכו נית, והתחלתי להתקרב אליו בזחילה אינדיאנית, באמצעות הידיימ בלבד. "לפני שיצאתי מהרכב, הנחתי את הטלפונ בכי והחבאתי את הדרגות בתא הכפפות. חשבתי לעצמי שאמ המחבלימ יחזרו ויראו שאני חייל פשוט, המ יירו לי בראש - אבל אמ יידעו שאני קצינ, המ יחטפו אותי, יגלו באיזה תפקיד אני משרת ויענו אותי. לא פחדתי למות, פחדתי רק ליפול בשבי. "הגעתי למ', והוא הצליח איכשהו לאחוז בי. טיפ נו בזחילה קשה על תל קטנ, שהרגיש לנו כמו האוור ט. שכ בנו על הגב, אחד ליד השני, והתחבא נו בינ השיחימ. התמלאתי דמ, והנחתי את הרגל על בול עצ, שהיה וג של חו מ עורקימ. התחלתי לשלוח הוד עות לכל העולמ, העברתי את המיקומ שלי. חני הגיעה עד מפכ"ל המשטרה. אוהד ליבוביצ', חבר שלי מבית הכנ ת ומהיציע של הפועל ירושלימ, דיווח לכל מי שרק היה יכול. "לאורכ כל הזמנ הזה היה מ RPG ביב ירי בלתי פו ק, רימונימ, ופצמ"רימ, ואתה שומע רק ערבית כל הזמנ, ואינ צה"ל. שאלתי בהודעות למה לא באימ לחלצ אותנו, כתב תי שאנחנו מאבדימ דמ ושמ' עומד למות. אפילו שלחתי רטונ פרידה לאשתי ולילדימ. "הרגעימ הכי מפחידימ היו בכל פעמ ששמענו את המחבלימ מתקר בימ והולכימ מאחורינו, על הכביש. לקחנו נשימה עמוקה, עצמנו עיניימ והעמדנו פני מתימ. ממקומ משכבנו ראינו את החלק העליונ של הרכב, ובאיזשהו שלב הבחנתי שמישהו פתח את הדלת האחורית. "הרגשתי איכ הגופ שלי כל הזמנ רוצה לישונ. אמרתי לעצמי, וגמ למ', איתו מהרכב את התפילינ, לבקשת חברו. י' הובהל במצב קשה לבית החולימ ורוקה בב"ש. למחרת עבר למרכז הרפואי שערי צדק בירושלימ, ועבר ארבעה ניתוחימ עד כה. קליע אחד החטיא את עמוד השדרה שלו מ"מ, וחלק מהר י ימ הושארו 2 ב בגופו. כיומ הוא נמצא בשיקומ יומי בשיבא, ונעזר במקל הליכה. כשלושה שבועות לאחר פרוצ המ לחמה, השלימ ופ ופ את הנ יעה והגיע לב י רעימ. "עשינו שמ על האש, פגשנו את החבר'ה, אבל האמת היא שהדרכ הייתה מלחיצה", הוא מודה. חברו, מ', עדיינ מאושפז; המ גרו מעגל בטק בחנוכה, שבו י' העניק לו את דרגת הר "נ. אבל לשי חה עמוקה המ עדיינ לא ישבו. "עוד לא עיבדתי לחלוטינ את מה שקרה - לי ולחבר שלי, לנו כמדינה, לצבא, למודיעינ". ומה עמ גל? מה אומרימ לאדמ שהציל את חייכ? "הוא היה אח, ועכשיו הוא אח על מלא. אינ מילימ מתאימות במצב כזה. הוא ע וק עכשיו במלחמה, ובקושי ה פקנו לדבר. כשנפגשנו באירוע בב י , חיבקתי ונישקתי אותו. העי ניימ דיברו במקומנו, וגמ בקבוק הווי קי שקניתי לו". ה יוטימ מהשבת השחורה עדיינ חוזרימ לי' בלילות, אבל הוא מלא אמונה. "ברגע שאחזור לריצות בחוצ, ולא תחת השגחה, אני אדע שניצחתי. ואז אצא לחגוג בחופשת קי. אבל הדרכ לשמ עוד ארוכה. וכנ, אני גמ • מאמינ שאחזור למילואימ". "הוא קרא לי מטומטם". י' )משמאל( עם גל חורב, שחילץ אותו מהתופת סגירת מעגל מרגשת. מ' )במרכז( מקבל דרגה מאשתו ומי' בחנוכה שאמ אנחנו נרדמימ, לא נצא מכאנ בחיימ. ליטפתי אותו, כדי לעזור לו להישאר ער. בקושי דיברנו וזזנו, כי חששנו שישמעו אותנו. רק ב ביבות התחלנו לשמוע צעקות בעב 11:00 רית מרחוק, ומ וק קרב באוויר". 11:57־ ב הגיעה הישו עה. א"ל )מיל'( גל חורב מכפר מיימונ, חבר ותיק מהמילואימ, הצליח ופ ופ למצוא אותו ואת מ'. במשכ שעות ארוכות הוא חילצ עשרות ישראלימ מהתופת, אבל כשני ה להתקרב למי קומ שנשלח אליו, נתקל בירי שמנע ממנו להתקדמ. "שמעתי אותו צועק בשמי, ולא יכולתי לענות לו", מתאר י' בת כול. "ואז, פתאומ, מ' צעק אליו בחזרה. הוא שכב עד אז בשקט, וככה גיליתי שהוא עדיינ בחיימ". מה אתה זוכר מהרגע הזה? "שמחתי כל ככ. אמרתי 'הודו להשמ כי טוב' וביקשתי מגל לפי... הוא אמר שאני חתיכת מטומטמ, אז צילמתי רק אותו. בזכות התמונה אני יודע באיזו שעה בדיוק הוא חילצ אותנו. ביקשתי שייקחו קודמ כל את מ', כי הוא פצוע קשה וגמ יש לי אחריות עליו כמפקד. העמי ו אותו לרכב דוד של מג"ד גולני, שהק פיצ את עצמו ואת החפ"ק שלו מאיו"ש, בלי שיגידו להמ. ברגע שהרימו גמ אותי, התעלפתי". השניימ חולצו תחת אש, לא לפני שגל דאג לקחת מפחיד הכי 29. 12 .23 | תשפ"ד י"ז בטבת | 568 גיליון | 16