שביעי

17 | 05.01.24 | כ"ד בטבת תשפ"ד | 569 גיליון היינו בדאגה עצומה ובתקווה עמוקה, אבל בחצות קיבלנו את ההודעה שגמ איתנ נהרג. זה היה רגע קשה מאוד. ”רגע שחיזק אותי היה כשחלפו בדמיוני תמונות הנופלימ מהישיבה, וראיתי בצורה מדהימה איכ למרות שכל אחד מיוחד בדרכו, יש ביניהמ כל ככ הרבה במשותפ: מאור פנימ, ענווה והקשבה, אהבת השמ ותורתו, רצונ בטוב ובאחדות, ושאיפה בלתי פו קת להתקדמ. פתאומ קלטתי שה משותפ הזה הוא בעצמ האוויר של בית המדרש שלנו, שכולנו נושמימ אותו וגדלימ ממנו, ושהוא מאפיינ לא רק את הנופלימ, אלא את מאות התלמידימ והבוגרימ שחיימ וקיימימ איתנו. בשבילי זה היה רגע מאיר”. הרב דוד פנדל, ראש ישיבת שד רות, מעיד גמ הוא כי ”כשחזרנו לבית המדרש, שמחתי לראות את ההתלה בות ואת הנחישות של התלמידימ. בחורימ צעירימ, שרוקדימ בחזרה לשדרות, ומשמיעימ את קולה המ תוק של התורה - זה יותר חזק ונצחי מקולות הנפצ של הטילימ והנפילות”. הרב עיטמ מ כימ: ”קיבלתי חיזוק גדול ממפגשימ עמ חיילינו בשטח. השאלה הקבועה שלהמ היא מה קורה בבית המדרש, וכשאנו מ פרימ להמ שהלימוד תו , המ מתארימ בהתר גשות רבה כמה זה מחזק אותמ בקרב. רק שיעור א' ושיעור ב' איתנו, אבל מידימ בבית המדרש. המ פוקדימ את בתי העלמינ ומנחמימ את המשפחות השכולות שהמ מכירימ היטב. המ נו שאימ דברי ה פד כואבימ, לצד דרשות מלאות אמונה ודבקות. אבל גמ להמ יש את ההתמודדות הפרטית שלהמ. ”הייתי בלוויה של בוגרנו, מ”ר עמנואל פלקה, וזו הייתה לוויה של הקהילה האתיופית”, מ פר ראש מכי נת עלי, הרב יגאל לוינשטיינ. ”הקיי פד לו, ואמר שאצלמ לא קוראימ להרוגימ עבור המדינה חללימ - אלא דבקימ בהשמ. כלומר, המ לא נופלימ אלא מתעלימ. הוא עמד מחוצ לבית הקברות, למרות שאינו כהנ, ואת כל הה פד נשא משמ. התפעלתי מהרו ממות ומהדייקנות הרוחנית”. ”באחד הלילות קיבלנו את ההודעה ש מל יקיר שנקולב קי נהרג מטיל שפגע בטנק”, נזכר ראש ישיבת ירוחמ, הרב אוריאל עיטמ. ”ידענו שיחד איתו היה גמ רנ איתנ פיש. במשכ שעתיימ צילומים: לירון מולדובן, טובי שריד "הלוחמים בשטח שואלים על הישיבה". הרב עיטם "בעת שלום לא חשנו באחריות הכבדה". הרב לוינשטיין