שביעי

05.01.24 | כ"ד בטבת תשפ"ד | 569 גיליון | 18 מדובר בחבר'ה בוגרימ שבאו מתוכ צמא גדול לצמוח בתורה, ותחושת גודל השעה חודרת גמ אליהמ. אנחנו מ תכלימ להמ בעיניימ ומדברימ איתמ על גודל האחריות שלהמ לתורה ול קיומו של בית המדרש בעת המלחמה”. שותפות הגורל מתרחבת כיצד מתווכימ את הטרגדיות וה יפורימ הקשימ לתלמידימ שע דיינ לא התגיי ו? הרב פנדל: ”למדנו קצת על הבחו רימ שנפלו, הבנו שהמ האמינו בא חריות ובמ ירות נפש, באהבת ארצ ישראל השלמה. הייתה להמ מחויבות מיוחדת לעיר ולישיבה שלהמ. בכל פעמ ששומעימ על כל נופל, קל וחו מר על בחור מהישיבה, זה מגביר בהמ את המחויבות, השייכות והנחישות ואת תחושת שותפות הגורל”. הרב עיטמ: ”ביומ שני, יומיימ לאחר שמחת תורה, הודיעו לנו שת למידנו רב”ט אריאל אליהו נפל במוצב בארי. הזמנו את החבר'ה לבוא מוקדמ יותר, ועשינו מאמצ גדול לגבש תמונה ולהבינ איפה כל חייל שלנו נמצא. מיד התחלנו לי צור איתמ קשר, לשלוח להמ הודעות, וחיפשנו כל הזדמנות לבקר אותמ”. הרב לוינשטיינ: ”התלמידימ במכי נה יודעימ שהמ הבאימ בתור לשאת את האלונקה, ומבינימ את גודל האחריות שמוטלת על כתפיהמ. חיינו בעולמ של שלומ, אז לא הרגשנו את האחריות הכבדה. עכשיו, במלחמה עמ מחירימ כבדימ שהעמ משלמ, אי אפשר שלא להרגיש את זה”. ואיכ אתה מצליח לצאת מהאבל ולהישאר חזק? ”אני מזכיר לעצמי את המשמעות הגדולה של המלחמה, את המטרה והייעוד שיש לנו לממש, ואת ההב שנה 2,000 נה ששבנו לציונ אחרי ודרכ ארוכה עוד לפנינו”, מבאר הרב לדרבנ אותנו לאחדות אמיתית”. איכ שומרימ על האחדות הזאת? באוקטובר? 6- איכ לא חוזרימ ל ”רק בהידברות ובשיח”, מדגיש הרב פנדל. ”צריכ להרחיב את השיח המשותפ כמה שיותר, עד שנתאגד. גמ יו פ הצדיק לא מחל כל ככ מהר לאחיו, אבל אמר להמ שיש משימות משותפות אדירות שעליהמ לבצע יחד, וזה חייב אותמ להתאחד”. הרב עיטמ: ”א ור לנו להתבלבל ולחשוב שבגלל שכל העמ רוצה כל ככ להיות עכשיו יחד, הוא גמ חושב ומחזיק באותנ עמדות כמונו. יש לנו אתגר אמיתי לעשות אחדות עמ אנ שימ שרוצימ בה וחושבימ אחרת מאיתנו. צריכ לזכור שלכל צד יש עצבימ חשופימ מלפני שמחת תורה. רק אמ כל אחד יחוש שהצד השני באמת רוצה להקשיב לו, להרגיש אותו ולהבינ לליבו, נוכל לצאת לדי בור שבאמת יברר ויגבש”. הרב לוינשטיינ הפכ במידה מ וימת ל מל, כשהותקפ בעת ביקור בת”א, זמנ קצר לפני השבת השחורה. הוא מדגיש עניינ נו פ: ”כדי שלא נח זור לאחור, צריכ שיח אובייקטיבי, צודק וכנ. הימינ המ ורתי רוצה לבטא את ערכיו, ולא נותנימ לו. לא יית כנ שתהיה השתקה של הציבור הדתי בארצ. הדעות של כל הצדדימ צריכות להישמע באופנ הגונ, בלי שאפ אחת נשללת, ואחר ככ נוכל להגיע לה כ • מות ולדעות משותפות”. "השכול לא פסח על שום מגזר". הרב פנדל בלווייתו של רס"מ )מיל'( נריה שאער הי"ד צילום: לירון מולדובן לוינשטיינ. ”כשאנחנו מבינימ שהמ נפלו עבור הדבר הכי יקר שיש לעמ היהודי, אז נפילתמ מקבלת ערכ. בזה אפשר להתחזק, למרות הצער”. לאחר שהתבררו ממדי הפגיעה בתלמידי הישיבות ה רוגות, עלתה גמ שאלת ” פירת הכיפות”. הרב לוינשטיינ: ”אינ במלחמה מגזרימ! בשעת מלחמה לא מחלקימ לקבוצות או לתתי קבוצות. כל העמ נלחמ, וכולמ שותפימ, העורפ והחזית המ אחד. זה לא שייכ עכשיו לבדוק מגזר כזה או אחר. עכשיו אנחנו מכוונימ אל הניצחונ”. הרב עיטמ מחזק את דבריו. ”אנח נו לא צריכימ לע וק באנחנו לעומת אחרימ. צריכ להשתחרר מחשבונות בעת הזאת. הפלא הגדול של המל חמה הוא ההתגיי ות המדהימה של כל חלקי עמ ישראל. יש המונ נופלימ דתיימ לאומיימ והמונ נופלימ מכל מגזר אחר. אי אפשר לפ פ את זה, וליבנו עמ כולמ”. הרב פנדל רואה את הדברימ מעט אחרת. ”במשכ שנימ גדלנו על ככ שמי שמו ר נפש ונושא בנטל אלה בני הקיבוצימ, ובצדק. זה נתנ להמ מקומ של כבוד בחברה הכללית, וחשוב שהיא תעריכ ותשימ לב גמ לחינוכ ולערכיות שמביאימ למ י רות נפש כזו בציבור הציוני דתי. מנ הראוי לכבד או לפחות ללמוד להכיר את הדעות ואת המחשבות של אלה שנפלו עבור כולנו. השכול לא פ ח על שומ מגזר, והמלחמה הזאת צריכה מן הראוי לפחות הרב פנדל: להכיר את הדעות והמחשבות של אלה שנפלו עבור כולנו הרב עיטם: אנחנו לא צריכים לעסוק באנחנו לעומת אחרים הרב לוינשטיין: אין מגזרים במלחמה