שביעי

אלון פרל חי נ וך בית ספר למפונים נפתח באולפנית: "הילדים האלה זקוקים לעוגן" הן הקימו בת"א • שלוש נשות חינוך חשבו, פעלו והולידו יוזמה מרגשת תלמידי גן חובה 100־ את "משיב הרוח", מוסד חינוכי ממלכתי־דתי לכ ובית ספר יסודי שנעקרו במלחמה משדרות ומקריית שמונה אינ זה וד ששעות חירומ גורמות לרוב הציבור בישראל להותיר בצד את המחלוקות ולמצוא את המשותפ והמאחד. זה לא מ תכמ רק ב ולידריות ובתמיכה מרחוק; יש גמ מצבימ שבהמ אנחנו "נא לצימ" להתאחד - במלוא מובנ המילה. ככ קרה כשרבימ מתושבי הצפונ והדרומ נעקרו מבתיהמ ומצאו את עצממ במלונות במרכז הארצ. וככ, ביומ בהיר אחד, אלפי אזרחימ היו צריכימ להתחיל שגרה בת"א, בלי שאפ אחד הכינ אותמ לככ. אמ עבור המבוגרימ מדובר באתגר משמעותי, הרי שעבור הילדימ ובני הנוער מדובר בקושי כפול ומ כופל. כדי לנ ות לעזור להמ להתגבר, החליטו נשות חינוכ בעיר להקימ בית פר ממלכתי דתי עבור תלמידימ מפונימ משדרות ומקריית שמונה, 100 כ מגנ חובה ועד כיתה ו'. היוזמה היא פרי מחשבתה של ד"ר עדה גבל, מרצה במכללת שאננ ותושבת ת"א. כשהעלתה את הרעיונ בפני ד"ר חני גולדמנ, מנהלת אולפנית בני עקיבא בעיר, הנ הבינו שאפשר לנצל את הכיתות הריקות שנמצאות בבית ה פר. וככ, יחד עמ ד"ר חנה פרי דמנ, לשעבר מנהלת אולפנת פלכ, שלוש הנשימ הקימו בית פר חדש - "משיב הרוח". הדבר התאפשר גמ באמצעות שיתופ הפעולה בינ ראשי הערימ רונ חולדאי ואלונ דוידי, לצד אנשי מקצוע נו פימ. את צוות המורימ הנ הביאו 30% משדרות ו 70% - מהערימ המפונות עצמנ מקריית שמונה. את הבוקר פותחימ בבית ה פר בתפילת שח רית, והצוות החינוכי משתדל לשמור על דר היומ הרגיל. במקביל ניתנ מענה גמ לצרכימ הר גשיימ של התלמידימ המפונימ, והוא כולל שיעורימ בפ יכודרמה ואומנות. "ממש משיב את הרוח שלהם" "הילדימ האלה צריכימ עוגנ", מ בירה חברת הכנ ת לשעבר גילה פינקלשטיינ, האחראית על החינוכ הממלכתי דתי בת"א מטעמ ארגונ המו רימ הדתיימ, ומכהנת גמ כחברת הנהלת ה תד רות המורימ. "המ וחבימ איתמ מטענימ רגשיימ עצומימ, וצריכימ דמות קבועה שתאפשר להמ לבטא רגשות בצורה נכונה ומדויקת. לפני כמה שבועות הוזמנתי לבית ה פר ל'יריד ח ד' שכלל דוכני יצירה, מתנפחימ, ליצנימ וגמ הפרשת חלה. אינ דבר יותר משמח מלראות את הילדימ האלו שמחימ". לא מובנ מאליו שנשות החינוכ החליטו לקחת  את זה על עצמנ. "מאוד לא מובנ מאליו, ממש מעל ומעבר. הנ עו שות את זה במקביל לעשייה היומיומית שלהנ, והנ באמת עובדות קשה. לפני שאנחנו מורימ מצטיינימ ואנשי פדגוגיה טובימ, אנחנו קודמ כל מורימ עמ נשמה. כשאבא שלי ניהל בית פר בתחנה המרכזית .24/7 בת"א, הוא נרתמ לזה בכל כוחו ועבד בזה עשינו הכל כדי להשפיע על אנשימ. "כשאתה מורה עמ נשמה, כמו אלו שיש לנו בעיר, אתה הולכ ומקימ בית פר חדש. השמ 'משיב הרוח' אינו מקרי. כשדיברתי ב'יריד הח ד' אמר תי לילדימ שהמ זוכימ כאנ ליציבות, לצוות הוראה קבוע, לשגרה. זה ממש משיב את הרוח שלהמ, אחרי • מה שהמ עברו". פינקלשטיין )במרכז( וגולדמן )מימינה( עם התלמידים ב"משיב הרוח" הילדים שפונו מבתיהם סוחבים איתם מטענים רגשיים עצומים, וצריכים דמות קבועה שתאפשר להם לבטא רגשות. אין דבר יותר משמח מלראות אותם שמחים 05.01.24 | כ"ד בטבת תשפ"ד | 569 גיליון | 8