שביעי

12.01.24 | ב' בשבט תשפ"ד | 570 גיליון | 12 אף שהטיעונים בעד האיור כבדי משקל, הם מזכירים לי כמה צודקים היינו לכל אורך השנה האחרונה. כולם צדקו. וכולם הידרדרו יחד אל מלחמת אחים בתחושת צדק אינסופית, העיקר להראות לצד השני מה זה 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש עוד בטרמ קראתי, אני חותמ על כל מה שידידי אמנונ שומרונ כותב (. ברוב הטיעו 4-5 כאנ )בעמודימ נימ שנשמעו השבוע ביב פולמו הקריקטורה - הצלחתי למצוא את עצמי. ההחלטה של שופטי בג"צ באמצע מלח מה דיכאה אותי עמוקות. ואחרי הה כמה היותר פנימית על חשיבות חופש הביטוי. ועל הקריקטו רות המרושעות בעיתוני שמאל. ועל הבריונות שבדרישה לצנזורה, אני חייב לומר שהקריקטורה של אור רייכרט הייתה מפגנ של טעמ רע בעיניי. ראשית, אינ בה את הדבר הב י י בקריקטורה - אטירה. הזמנה לדיונ. פלפל. איתגור מחשבתי. בציור הזה אינ אנדר טייטמנט. הוא אינו תחילת דיונ, אלא ופ פ וק. פטיש שמונפ על אחד הנושאימ הכי חשובימ בחברה שלנו. אפשר היה להעביר את המ ר בצורה טובה בהרבה. למשל, לצייר תקיעת דגל על ג'יפ צבאי. על דגל צבאי. על פלוגת חיילימ חבוקימ. שנית, יש מחשבה שגור ת שאמ הצל חת למצוא תקדימ משמאל, תוכל להצדיק ולהכשיר בעזרתו כל מעשה נמוכ. "אבל הוא התחיל" הפכ לתירוצ קביל בעולמ המבוגרימ. והרי ההשוואה ל"הארצ" היא גלגול עיניימ. שהרי אמ כל הקריקטורות ב"הארצ" היו נופת צופימ ואהבת יש ראל, לא הייתה באה הקריקטורה הזאת לעולמ? פשוט שכנ. זה טיעונ שבא לנ פנפ ביקורת. ובכנ, העובדה ששמאלני עשה דבר מכוער, אינה יבה לתרגמ אותו לימנית. זה שדורשימ ממכ בחוצפה למחוק משהו - לא אומר שהוא ראוי. וזה שקיבלת מחיאות כפיימ - לא אומר שהקריקטורה הייתה מוצלחת. אני כותב ב"שביעי" כבר ארבע שנימ. עבדתי בלא מעט מקו מות, וזאת אחת המערכות הכי חופשיות. לא זכור לי שאי פעמ שונה טק ט שכתבתי, גמ כשידעתי שא ביא את ה עיפ לחלק משרשרת העריכה. ובחוזקה הזאת טמונה גמ בעיה. לו הייתי חבר מערכת, הייתי מציע בנימו להעיפ את השיקוצ. כי על אפ שהטיעונימ בעד האיור כבדי משקל, המ מזכירימ לי כמה צודקימ היינו לכל אורכ השנה האחרונה. כולמ צדקו. מכל הצדדימ. וכולמ הידרדרו יחד אל מלחמת אחימ בתחושת צדק אינ ו פית, העיקר להראות לצד השני מה זה. צדקתנו כמעט והחריבה את ביתנו, איש לא התייפייפ וככ הגענו אל פ התהומ. אני שמח לכתוב בעיתונ כמו "שבי עי", להיות קול מקולות הציבור שנ שמע בינ דפיו. ובאותה נשימה, שמח שהציור לא הופצ לב ופ, והרעל לא טיפטפ לעשרות אלפי בתימ בישראל ברגעי מלחמת קיומ. קשה שלא לראות שמאז הטבח היו התעוררות ואחדות. זה התערער לאחרונה, אבל זה חייב להמשיכ. לא נכנ ימ אחד בשני. מורידימ את הנשק ורצימ להילחמ באויב האמיתי. הייתי מצפה ממאייר, שמבינ את הכוח שבמקלד תו, להימנע מקריקטורות שפוגעות ביהודימ ציוניימ שרואימ בעצממ אנשי שמאל. אחרי הטבח, צריכ לקחת אח ריות ולגלות טיפה בגרות. אמת, יש ברשתות אנשי שמאל שמר תיחימ את העצבימ ויש המונ מה לענות להמ והמונ איכ. אבל עדיפ פשוט להת עלמ מהמ, ולא לגעת בנושאימ כאלה. רוצימ לריב עמ הימינ, 6.10 אנשי ה החרדימ, הדתיימ ועמ כולמ רק כדי להמשיכ את הפירוד, כדי לנ ות לחרב את המדינה. המ כבר לא ראויימ ליח . אני מקווה שהמ יתפקחו. יהודי שלא הבינ ש דר העדיפויות השתנה, לא הבינ מה קרה פה. אני עושה את המי נימומ שלי. את כל הדברימ החשובימ הללו, , לא אני כתבתי, אלא 3 מתחילת עיפ אור רייכרט, לפני פחות מחודש. אכ גמ אני הק' חותמ על כל מילה מד בריו, ומצטער לראות איזו שטות • הוציא תחת עטו. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן