שביעי

12.01.24 | ב' בשבט תשפ"ד | 570 גיליון | 22 ע רנ אפרת נקלע ל יטואציה הזו כמעט בטעות. כמה ימימ לפני שמחת תורה, אחיינ שלו )המשרת ב יירת הנח”ל( אמר לו שביחידה צריכימ תרומה של שלוקרימ. אז אפרת דאג להמ. בתחילת המלחמה, כשראה ברשת חיילימ שמחפשימ ציוד, הוא הפנה אותמ לחנות שממנה רכש את השלוקרימ. ”מהר מאוד פנו אליי אנשימ עמ שמות של חנויות נו פות, ולאט לאט זה הפכ לבקשות בלתי נגמרות. התחלתי לרכוש, באמצעות תרומות, כמעט כל ציוד שהיה זמינ בארצ - ביגוד חמ, נעליימ, אפודימ קרמיימ, רחפנימ תרמיימ, מצלמות על רכבימ משוריינימ, הכל מהכל. שעות רכשנו ציוד בהיקפ של מיליונ שקלימ”. 48 ב היוזמה של אפרת, שמתגורר בכלל באמ טרדמ, הצילה עשרות חיילימ. ”הרחפנימ ש יפקנו גילו מערכי נ”ט, והמצלמות על כלי רכב משוריינימ שינו את שדה הקרב הימימ הכי וערימ בחיי, 100 מבחינת השיריונ. אלה היו אבל אנחנו מרגישימ לגמרי חלק מהמאמצ המלחמתי. נדהמתי לראות כמה אנשימ הציעו לעזור, לתרומ ולהתנדב, וחזר אליי האמונ בעמ ישראל”. להק ציוד של איש אחד המאתר מבית שמש הימים הסוערים 100 אלה היו בחיי, אבל אנחנו מרגישים חלק מהמאמץ המלחמתי. חזר אליי האמון בעם כ שהתחילו להגיע השמועות לבית הכנ ת, דובי לוי מבית שמש ירב להאמינ. ”עצרנו לרגע את התפילה ואמרנו פרק תהילימ, אבל זה היה נשמע שטויות. במוצאי שבת פתחתי את הטלפונ, וראיתי שהמדינה נשרפת לי מול העיניימ”. לוי, מפיק ובעל וכנות תוכנ למגזר החרדי, חיפש מה לעשות. ”הרגשתי שאני לא יכול להישאר בבית, רציתי להיות חלק. הגעתי לקבוצה באינ טגרמ שחיפשה נעדרימ מהמ יבה ברעימ, והבנתי שאינ לה יותר מדי ציוד. פירקתי ציוד מחשבימ שיש לי בבית ובמשרד, ונ עתי אליהמ לחמ”ל בת”א. ”בהתחלה ע קנו באיתור נעדרימ, אבל אחר ככ התרחבנו והתחלנו לקלוט תושבימ מהדרומ. עזרנו למשפחות ששוכנו בבתי מלונ והבאנו להנ אוכל ראשוני, בגדימ, משחקימ, טואלטיקה, כל מה שצריכ”. דווקא כחרדי, לוי לא יכול שלא לתאר את תחושת האחדות שחווה. ”זה היה מטורפ ומדהימ. יומיימ לפני, אנשימ עוד דיברו על הפגנות - ופתאומ אני עובד יחד עמ אנשימ בעלי דעות כל ככ שונות משלי”. בהתחלה עסקנו באיתור נעדרים, אבל אחר כך התחלנו לקלוט מפונים ודאגנו להם לאוכל, בגדים וטואלטיקה Ivan Fois צילומים: ערן אפרת,