שביעי

15 | 26.01.24 | ט"ז בשבט תשפ"ד | 572 גיליון מנת ליצור מרחב חיצ בטוח שיאפשר את חזרת תושבי העוטפ לבתיהמ. הא ונ הזה, כמו אירועימ טרגיימ אחרימ, היה תוצאה של פעולות מב צעיות דומות להפליא לאלה שביצענו למכביר. המחשבה כיצד אצלנו ה תיימו האירועימ "רק" בפצועימ, או ללא נפגעימ, אינה מרפה. התשובה היחידה שהצלחתי ל פק לעצמי היא שיש חשבונות עליונימ שרק בורא עולמ מכיר. אבל את עזה אני בהחלט מכיר. ככ הייתי בטוח, לאור לימודיי במ כינת עצמונה, השירות הצבאי ה דיר בחטיבת גבעתי בזמנ האינתיפאדה השנייה, וגיחה נו פת פנימה במהלכ . אלא שה 2014 מבצע צוק איתנ ב מלחמה הנוכחית הצליחה להפתיע גמ אותי. הטבח הנורא בשמחת תורה הוביל לגל התפכחות ושינויי עמדות והש קפות עולמ. לי, באופנ אישי, מעולמ לא היו תקוות גדולות באשר ליכולת שלנו לחיות בשלומ לצד שכנינו הע זתימ. ועדיינ, המציאות שינתה חלק מהמו כמות שעליהנ גדלתי; אותנ מו כמות שעליהנ גדל כמעט כל יש ראלי. השכונות והעיירות שבהנ לחמנו - אל עטאטרה, בית לאהיא, לא טינ וג'באליה - זכו לטיפול מ ור של חיל האוויר, ארטילריית התותחנימ, חיל השריונ, ההנד ה וכמובנ שלנו, .8717 כוחות החי"ר שבגדוד אלונ ההר והחורבנ ניכרו בכל פינה, ומב עד להרי ות אפשר היה להבחינ בחיימ באוקטובר. 7 שנוהלו שמ עד ה עושר - וגמ עוני - המ דבר יח י, ובכל זאת, מראה השכונות והעיירות הציג תמונה שונה ממה שהורגלנו והתרגלנו לחשוב על הרצועה. בניינימ רבי קומות, מבנימ מעוצבימ עמ מע ליות, ובתימ מודרניימ בשילוב השיק הערבי - כל אלה שיקפו מראה אור בני שלא היה מבייש אפ עיר בישראל; רחוק ממצג הפליטוּת שהעזתימ מק פידימ לשדר באדיקות. לצד אלה, עומדימ בתימ פרטיימ 8717 צילומים: פלוגה א', גדוד ג'באליה מנקודת המבט של לוחמי צה"ל