שביעי

26.01.24 | ט"ז בשבט תשפ"ד | 572 גיליון | 6 גדולה יותר מלכתמ של אנשימ קרו אין רעידת אדמה בימ ואהובימ. החיזיונ הבלתי נתפ של אדמ במלוא כוחותיו וב ריאותו, שיומ אחד הוא כאנ ולמחרת נעלמ, מקעקע את הביטחונ הב י י שאנחנו זקוקימ לו כדי לשרוד. היכולת לחיימ משגשגימ תלויה באמונ שלנו בהמשכ התפת חותמ. אנחנו הרי "עמ ה'נצח'". האופטימיות והביטחונ בנצחיות יושבת במעמקי התודעה הלאומית שלנו. אנחנו עומדימ במצבימ הקשימ ביותר, מתוכ הכרה ודאית בתוצאה ה ופית - ב ופ תהיה גאולה. ב ופ - יציאת מצרימ אינה יכולה להיות אפיזודה אקראית. ברור לנו לחלוטינ שיש תוכנית נשגבה, והיא בוודאי תצא לפועל כפי רצונ המתכננ. אנחנו רק פרק אחד במערכה האדירה על צורתו המתוקנת של העולמ. כשאנחנו חווימ את רעידת האדמה הזו, לרגע אנחנו מאב דימ את הדעת וצוללימ במערבולת דמעות. עמ שלמ בוכה על משפחותיו היקרות, שמשלמות את מחיר החיימ בארצ אבותינו. בינ הנצחיות אל החיימ בהווה מוכרחימ למתוח גשר; לחבר בינ החוויה העצומה של האבלות לתקווה הגדולה שבגאולה. החוויה הנוראית לא יכולה לטשטש את האמת הגדולה - אנחנו כאנ במהלכ של גאולה. חלמנו על שלומ ועל כיתות החרבות ורביצת הנמר בצוותא עמ הגדי, ובאה המציאות הריאלית ו טרה בפנינו בעוצמה. המחשבה שהגאולה היא הפ קת ההצקות של הגויימ, כדי שנתפנה לע וק בצדדימ הא תטיימ של החיימ, בחופשות יפות או בתוכניות בישול - היא מחשבה של הבל, חו ר הבנה לגודל שקיימ בנו. הלוחמימ האדירימ, הקדושימ האלה, ששמימ את חייהמ ב כ נה עבור האומה, המ אלו שמלמדימ על מה שנשגב מהחיימ, והמ מכירימ לנו את עצמנו מחדש. המ - אנחנו. והמ תובעימ מאיתנו לחיות חיימ גדולימ. לשאול את השאלות הגדולות על הקיומ היהודי. להתבוננ לעומק בזהות שלנו. בעצמ, לשוב בתשובה שלמה ומלאה אל מלוא רוחב ועומק המשמעות היהודית שלנו. יש משנה מפור מת ב ופ מ כת וטה שמלווה אותנו אלפי שנימ. היא כותבת את הכותרות שיופיעו בעתיד ושלא הבינו אותנ עד לימינו. חכמינו מלמדימ שבעקבות המשיח, בתקופה שמבשרת את הגאולה הגדולה - יהיה רע מאוד. החוצפה תגאה. המלכות תתהפכ. האמת תהיה נעדרת ועוד ועוד דברימ שכדאי להכיר כדי להבינ מה קורה כאנ, ובעיקר כדי לחשוב - למה זה צריכ לעבוד ככה? אבל ה יומ של המשנה הוא "ועל מה יש לנו להישענ? על אבינו שבשמיימ". אפ פעמ לא הבנתי את הדברימ הללו כפי שאפשר להבינ אותמ בבהירות היומ. אנ ה בעטי הדל: בני נו מדינה והקמנו מו דות, ויש לנו אנשי מדע ומערכות צבא ומערכות אזרחיות משוכללות. המערכת הזו, שבנינו בכישרונ ובהרבה יעתא דשמיא, איפשרה לנו לחיות בשלווה, בהנחה שמה שהיה הוא שיהיה, ושהמערכות הכלכליות והאינטר ימ המשותפימ י פיקו כדי להתקדמ הלאה וליהנות קצת מהחיימ. אבל אלה רק וילונות יפהפיימ, שאנחנו פור ימ על חלונות כדי לא לראות את מה שמעבר להמ. ההישענות על אבינו שבשמיימ אינה חלילה תודעת תבו ה של האדמ. זו תודעת ההתעלות אל מה שנשגב מהקיומ האנושי. אנחנו מתקרבימ יותר ויותר אל עולמ של "יראת שמיימ", של הכרה פנימית בכוח הזה שבהישענות. • אינ פה נחמה, אבל יש פה אולי איזה גשר אל הנצח. Aaron@achay.org.il הלווייתו של רס"ל )מיל'( ניצן שסלר ז"ל, שנפל בלחימה בעזה הלוחמים האדירים והקדושים מלמדים על מה שנשגב מהחיים, ומכירים לנו את עצמנו מחדש. הם - אנחנו. והם תובעים מאיתנו לשאול שאלות גדולות ולהתבונן על זהותנו 90 צילום: פלאש הרב אהרו ן אגל־טל אין נחמה, אבל אולי קם גשר אל הנצח