שביעי

02.02.24 | כ"ג בשבט תשפ"ד | 573 גיליון | 12 בפריז מביעים נציגי הממשלה הסכמה לשחרור אלפי מחבלים ולסיום המלחמה, ובירושלים משתתפים שׂרים בריקוד מגוחך. אין תוכנית להחזרת תושבי העוטף, אין הרתעה ואין היערכות לתמיכה בנכי צה"ל החדשים - והם מפזזים 90 צילום: חיים גולדברג, פלאש אינ אומרינ יש לפני הגול, יודע היטב כל אוהד כדורגל. בתנ"כ קראו לזה "אל יתהלל חוגר כמ פתח". כלומר, כשאתה רק חוגר את כלי המלחמה, אל תתנפח כאילו כבר פתחת את האפוד אחרי ניצחונ. יפימ הדברימ לחגיגות הקמת גוש קטיפ מחדש השבוע. נניח לאפקט הח ברתי המיותר של ליבוי מחלוקת פנימ ישראלית בלי שומ תועלת. כי מה שמ ביכ הרבה יותר הוא הפער הבלתי נ בל בינ הנהרה על פני השרימ לבינ האפ ות והריקנות הביצועית שלהמ. כעומק החידלונ - ככ רדיו הפיזוז. אינ מ פיק עמודימ בעיתונ ואינ מ פיק זמנ בקבלת שבת לתאר את הפער בינ ההצהרות למעשימ של נבחרינו. בזמנ שבחדרי המו"מ בפריז מביעימ נצי גי הממשלה ה כמה לע קת שחרור אלפי מחבלימ, מ כימימ במשתמע ל יימ את המלחמה ולה יג את כוחותינו עד האח רונ שבהמ, בירושלימ משתתפימ שרימ בריקוד המגוחכ הזה. את ערוצי האויב המ מתקשימ ל לק מכאנ, את משאיות הדלק לחמא אינמ מצליחימ לעצור, אינ תוכנית להחזרת תושבי העוטפ, אינ הרתעה מול המתקר בימ לגדר, ואינ היערכות מ פיקה לת מיכה בנכי צה"ל החדשימ, בהלומי הקרב ובמשפחות. מה אתמ מפזזימ? לפני חודשיימ כתבתי ב"הארצ" מאמר שכותרתו "הגעגוע לגוש קטיפ הכי לגיטימי". כשחננ בנ ארי המופלא שר על השיבה לגוש מול חיילימ, המ מריעימ והוא מבטא נטימנט רחב בציבור. העניינ הוא לא הרצונ והתחושות, אלא הזחי חות הריקה. מ פרימ שגולדה מאיר הפ יקה לחייכ אחרי מלחמת יומ כיפור; שכובד האחריות שבר את נפשה, עד שהתפטרה ודעכה מצער ומאימת המחדל שהייתה אחראית לו. כעבור שני עשורימ, ראש הממשלה יצחק רבינ דרש לצאת לפעו לה צבאית לחילוצ נחשונ וק מנ. כשנ כשלה הפעולה, התעקש מול המצלמות: אני אחראי. השבוע שמעתי מהרבנית הד ה פרומנ על ההתרחשות מאחורי הקלעימ. בעלה המנוח, הרב מנחמ פרומנ, ני ה להשיג ה כמ הודנא עמ בכירימ בחמא , שי כלול הפ קת אש ושחרור וק מנ תמורת כמה וכמה מחבלימ בכירימ. פרומנ עדיינ זוכרת את תנועת הביטול המזלזלת שה חווה רבינ לעברמ. אחלה רבינ. יותר מדי חברימ בממשלה מרגי שימ שאינ להמ בדל אחריות למצב. לא אשמה, לא התרשלות. אחריות ב י ית של מה שנקרא "המשמרת שלי". מבחי נתמ, צה"ל ומפגיני קפלנ גרמו לא ונ, והממשלה כאנ רק כשיש קרדיט לקצור או ריקוד לבצע. מובנ שלא צריכ לצפות ממנהיג להיות עצוב עד ופ חייו, אבל לפחות טיפה צניעות והרכנת ראש. אמ כבר בהרחבת מקומ אוהלי נו ע קיננ, גיבשתי תוכנית מדינית: הגיע הזמנ ליישב את דרומ לבנונ. תנו לזה רגע. נכונ, יש שיתנגדו לככ. אכ כשבוחנימ את הד ברימ לעומקמ, יש הרבה נימוקימ בעד. ראשית, חיזבאללה מבינ כוח. אמ נבנה יישובימ על ברכ הליטני ובהרי השופ, ילמדו אויבינו שאיתנו לא מתע קימ. התשובה לקטיושות היא בנייה. יש גמ יתרונות צדדיימ: הארזימ בבניית בית המקדש השלישי יהיו זולימ בהרבה, ולא נצטרכ לשלמ לחירמ מלכ צור בחיטימ ושמנ כתית. כמובנ, איני מקל ראש ב וגיה המדי נית. אמ יאמרו אומות העולמ ל טימ אתמ, נפנה אותנ אל גבולות ההבטחה ב פר יח זקאל: "וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶצ. לִפְאַת צָפוֹנָה מִנ הַיָּמ הַגָּדוֹל… חַמָת בֵּרוֹתָה ִבְרַיִמ אַשֶר בֵּינ גְּבוּל דַּמֶּשֶק וּבֵינ גְּבוּל חַמָת... וְהָיָה גְבוּל מִנ הַיָּמ, חַצַר עֵינוֹנ גְּבוּל דַּמֶּשֶק וְצָפוֹנ צָפוֹנָה וּגְבוּל חַמָת" )יחזקאל מ"ז(. • לא ריאלי? עמ הנצח לא מפחד וגו'. akiva333@gmail.com עקיבא נוביק שיחת מזנו ן