שביעי
17 | 02.02.24 | כ"ג בשבט תשפ"ד | 573 גיליון "הופתעתי מאוד מהחו רימ, ואפשר לומר שהייתי בהלמ גמ מהמח ור בציוד וגמ מהבירוקרטיה והחשיבה המיושנת בכל מה שקשור בתהליכי הרכש. צה"ל לא היה ערוכ מבחינת הכמויות. כשניגשתי לב דוק מה קורה ברכישות הציוד, הייתי בהלמ. בעיניי, אלה דברימ ב י יימ. אני F 15 תשמעי, בעלות נורה של מכ ה את כל החו רימ. מיגונ זה צורכ חיוני, לא מדובר פה על מותרות, אבל נראה שמישהו במחלקת הרכש חשב שזה לא ככ. לא התרכזנו בנעליימ או בחולצות, התמקדנו באפודימ קרמיימ באיכות גבוהה שיכולה למנוע מוות, התמקדנו בק דות נוחות יותר - וזה לא פינוק. שמענו מלוחמימ שהק דות 'רוקדות' להמ על הראש בריצה. "אני לא מקבל את האמירות 'ה תדרנו עמ זה במלחמות עבר ושרדנו'. אני לא מוכנ להגיד את זה. אלה ק דות שמשמשות את הצבא האמריקאי שנה, ויש להנ יתרונ אדיר. הנ 30 כבר קלות יותר, הלוחמ נמצא עמ ק דה בונית ואני אשימ בטוויטר. בתוכ זמנ קצר הכל כו ה. ביומיימ עשינו הזמ נות בשני מיליונ שקלימ, עמ חבר'ה שעשו אקזיטימ בישראל. הגיעו תו רמימ מכל ה וגימ". כלומר, בשלב הזה בעיקר חיברת בינ תורמימ למילואימניקימ. "כנ, תצפיתניות שעלו לצפונ דיברו שק 5,000 איתי שהנ רוכשות ציוד ב לימ. אמרתי להנ תמתינו ואני אמצא לכנ תורמ. מצאתי מישהו שגר בע פולה, נ ע עמ כרטי אשראי, שילמ וחזר. בכלל, השבוע הראשונ היה מטורפ, כי הייתה הרגשה של מלח מת קיומ ואנשימ אמרו שהמ נותנימ כל מה שהמ יכולימ. לא רציתי לא ופ כ פ, כי אמרתי שאינ לי חשבוניות. התעקשתי לחבר ישירות ל פק. בתוכ שעות הבנתי שנגמר הציוד בארצ, 48 אז התחלתי לייבא, כי בזה אני מבינ, והבאתי ציוד מארה”ב, אירופה ו ינ". בימי שגרה יש ויכוח בלתי פו ק בכל בית שיש בו מילואימניק. מצד אחד, א כולת ”יאללה, כולמ מפונ קימ, אנחנו נלחמנו עמ מה שהיה”, ומצד שני יש הטוענימ כי ”אינ ציוד מ פיק בשגרה, אוי ואבוי אמ תפרוצ מלחמה”. איפה אתה חונה? איכ אדמ מצליח, שחי חיימ נוחימ באמ טרדמ, מתע ק באנרגיה ירוקה ומתעניינ באורקות, הופכ ל פק אמ צעי לחימה? "שלושה ימימ לפני שמחת תורה, אחיינ שלי יימ מ לול ב יירת נח"ל, והחבר'ה ביקשו תרומה של שלוקרימ. שקלימ את תיקי 5,000 קניתי לו ב 6 , השתייה לכל הצוות. ביומ שישי באוקטובר, ירדתי לבא"ח כדי להביא לו את השלוקרימ, ובשבת התעוררתי לתוכ כל הכאו וראיתי שאנשימ מתחילימ לחפש ציוד צבאי. שמעתי אמירות ב גנונ 'גיי ו אותנו ואינ לנו ציוד', התחלתי לכתוב להמ שנכנ תי לאתר של אחת החברות ויש לה את כל הציוד שהמ צריכימ, פשוט תתקשרו. "בנקודת הזמנ הזו עדיינ חשבתי שזה חייל פה, חייל שמ. לא הבנתי את היקפ החו רימ. למילואימניקימ של אגוז, לדוגמה, לא היה כלומ, אז הבאתי להמ את המשלוח הראשונ של הקרמי לארצ מאוהיו. ואז אנשימ הת חילו לפנות אליי ואמרתי טוב, בוא נעשה ני וי, כמה אפודימ אתמ צרי כימ? ומאיפה מזמינימ? המ מעבירימ אלפ 100 לי ומו יפימ שהעלות היא שקלימ. אחלה, עניתי, תביאו חש קסדות "טים וונדי" ממתינות בארה"ב לשליחתן ארצה אפרת על רקע הודעות שקיבל מלוחמים בשטח
Made with FlippingBook
RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==