שביעי

09.02.24 | ל' בשבט תשפ"ד | 574 גיליון | 16 את החובה להכריע את האויב, ומצד שני הולכימ אחריכ מאות לוחמימ, ואתה צריכ להחזיר אותמ הביתה בשלומ ככל האפשר. נשאתי תפילה, ובתוכ תוכי לא היו ימני שאלה. הבנתי שבמלחמה צריכ לנצח. אבל רגע לפני הכיבוש, בפיקוד הורו לנו לעצור והודיעו שהמבצע לא מאושר. ממש התעצבנתי". שוורצ הורה לאחד ממפקדי הפ לוגות להתקדמ עמ חייליו לפאתי המוצב, כדי ללמוד ולהכיר את השטח מקרוב. "קצינ אחד נתנ לי מכה קטנה ואמר 'אתה יודע שזה לא אושר'. עניתי לו: אני יודע, אבל ככה מנ צחימ מלחמות". לאחר שכוח החלוצ עמד במשימתו, ביקש שוורצ מהמח"ט פגישת שטח עמ מפקד האוגדה. "לק חתי אותו לתצפית מפקדימ. אמרתי לו שצריכ להפ יק לפחד, והבטחתי של מחרת נתקע דגל בראש ההר. כעבור זמנ קצר, לאחר שראה את הביטחונ שלנו, כמו ו ימ שדוהרימ למטרה, קיבלנו אישור לפעולה ממפקד פיקוד הדרומ". המג"ד הנחוש החליט ששמ המוצב יוחלפ וייקרא לאחר כיבושו "המוצב הישראלי". עמ תחילת הקרב, כבר בדרכ אל היעד, נתקל הגדוד בשתי חוליות מחבלימ וחי ל אותנ. "הר גשנו שהאויב מנ ה כל הזמנ לתקופ ולזנב בנו. כבשנו כמה יעדימ במוצב, וגילינו בו תעלות כמו בגבעת הת חמושת. באחת הה תערויות, בעוד אנחנו מדלגימ מעל מוקשימ, ראיתי את הלוחמימ מחייכימ ורצימ כאילו המ לא רואימ בעיניימ. אפ אחד לא הי , המ היו כמו אריות. ביעד האח רונ הצבנו את דגל ישראל". "חיזקת אותנו מרחוק". שוורץ עם התלמידים, ביום חזרתו לבית הספר דקות בודדות לאחר מכנ, הותק לו הלוחמימ מאחור על ידי חוליית מחבלימ שיצאה מפיר מנהרה. בשטח התפתח קרב, ו רנ )מיל'( יובל זילבר ז"ל, מפקד מחלקה, היה החייל הרא שונ בגדוד שנהרג. "יובל לא היה חייב להגיע למלחמה, מכיוונ שהיה בחו"ל ועדיינ לא ופח אלינו באופנ ופי. ובכל זאת הוא החליט לעזוב הכל ולהצטרפ אלינו". בגדוד הכינו שלט מיוחד והחליטו לקרוא למוצב בשמו של יובל. "בקרב הזה הטבענו חותמ כגדוד על ככ שאפ אחד לא יכול לעצור אותנו - אפ אויב, וגמ אפ תפי ה". אפרופו "תפי ה", עולות לא מעט טענות - גמ מתוכ הצבא - על די לול הכוחות, הפחתת עוצמת הלחי מה ואולי שחיקת ומ מו ההישגימ. "לא פשוט לי לראות את האויב חוזר למקומות שנלחמנו עליהמ ואיבדנו בהמ חברימ", מודה שוורצ. "אני והלוחמימ רוצימ לראות הכר עה מלאה. אמ המלחמה ת תיימ כמו עוד בב ובקול ענות חלושה, ייפגע האמונ של אנשי המילואימ שיידרשו להילחמ שוב. זה יגרומ נזק בלתי הפיכ למדינה ולעתידנו כעמ. לצד זאת, אני יודע שלצבא יש שיקולימ רחבימ וש למפקדימ הבכירימ אינ בכלל ימני שאלה בנוגע לצורכ להגיע להכרעה ולניצחונ". "האויב שלנו פחדן" בהמשכ עבר הגדוד לקו החופ, כבש את מוצב א כלנ והמשיכ לפא תי ולעומק העיירה ג'באליה, שבה חי ל מחבלימ והשמיד תשתיות טרור. לשוורצ חשוב לחלוק תובנה נו פת שליקט משדה הקרב: "האויב שלנו פחדנ. הוא מנ ה ל פק הרבה שואו, ולהבהיל את העמ שלנו עמ כל מיני רטונימ ומניפולציות, אבל בכל -$ פעמ שהגענו למגע עמ המחבלימ המ חו לו או ברחו. אינ לי בכלל פק בנוגע ליכולת שלנו להכריע את האויב. רוח הלחימה בשטח היא בלב הערכות המצב של צה"ל והדרג המ דיני. חשבו שהרוח הזאת נעלמה, אבל היא איתנה ונחושה מתמיד". אתה מחכה כבר לצו הבא? "אנחנו מחכימ למשימה הבאה. זה צו מו רי וערכי כלפי מדינת ישראל, תושבי העוטפ והחטופימ שמחכימ לנו. בכל מקומ שיפעי לו אותנו, בכל זירה ומול כל אויב, אינ לי פק שננצח. אנחנו מלאי רוח • וקטלניימ מתמיד". לא פשוט לי לראות את האויב חוזר למקומות שנלחמנו עליהם ואיבדנו בהם חברים. אם המלחמה תסתיים בקול ענות חלושה, זה יגרום נזק בלתי הפיך. אבל אני יודע שלמפקדים הבכירים אין בכלל סימני שאלה רוח הלחימה נחושה מתמיד