שביעי

16.02.24 | ז' באדר א' תשפ"ד | 575 גיליון | 6 נדמה בינתיימ כמו לקחת טבעונימ "חרדים לצה"ל" אדוקימ כדי לנהל פ ייצור בבית מטבחיימ ענק. מה שנראה לחלק מהאנשימ כמקומ לגיטימי, נתפ בנפש הטבעונימ כבית מטבחיימ לנשמתמ. אפשר לדמיינ שהחוק יענה על הכל, שהח לטה דמוקרטית תעמיד את המציאות בשלשות; אבל אנשי קפלנ הוכיחו שכאשר נוגעימ בציפור הנפש, מ תכנימ במרי. אז מה בתכל' ? חלק יעשו חודשי מילואימ מתישימ, ונשימ תדאגנה לבעליהנ, ואמהות לא יירדמו בלילה, ובבתי העלמינ הצבאיימ ניפגש עמ אותמ פרצופימ - כשלצידנו תחיה קבוצה כל ככ גדולה, שכל זה לא שייכ אליה? נדרש כאנ מענה לשלוש מערכות במקביל - החברה החרדית, החברה החילונית וצה"ל. מהו יח ה של החברה החילונית לציבור החרדי? כמה באמת היא מכירה אותו? מה היא יודעת על מאות אלפי האנשימ הללו, מלבד כותרות על שערוריות קצה שמתרח שות בו? כמה היא מבינה את המוטיבציה הלמדנית ועבודת המידות המיוחדת שלו, העולה במחירימ של נוחות ורווחה? והחברה החר דית, היא מכירה בעוצמות המעש ומ ירות הנפש של אחימ שאינמ דתיימ, שבנו את הארצ וביצרו אותה? היא מבינה את מנועי הדחפ של מי שיודעימ לנהל את המדינה הזו, באופנ שכולנו נהנימ מהמ? יש לי חבר צעיר, שבעברו נמנה על אחת הח ידויות הגדולות, התגיי לצבא וכיומ הוא יועצ תקשורת לאחד השרימ. פעמ, אחרי יור בגבעת התחמושת, הוא יפר בהתרגשות מהולה בת דהמה על ככ שלא ידע מאומה על הקרבות ההרואיימ שהתחוללו בה. אינ מה לדבר על ככ שלא שמע על ה"בלדה לחובש", האתו הנשגב שעליו גדלנו. ובכנ - לא יכול להיות שיהודי יחיה בארצ הקודש, ולא יכיר בככ שאמ הוא ואבותיו לא נשחטו, זה הודות לכמה בחורימ טובימ שה כימו להקריב את חייהמ במקומו. זה לא יכול להיות! המחשבה שעל הדרכ יכני ו את כולמ לחי וכעת לצבא. נוכ מחדש תחת קציני חינוכ שעברו השתלמות צה"לית, או תחת שקומתמ הרוחנית והערכית עדיינ לא מבוררת 20 מפקדימ בני דיה ובוודאי לא מתכתבת עמ צביונה של החברה החרדית, היא משונה למדי. בחורימ, שבאו מישיבות בעלות מ ורת עתיקה של חוכמה ותורה, י כימו שאלו יחנכו אותמ? אני מכיר את העולמות האלה מקרוב ונלאיתי מלראות את קוצר הדעת המ וכנ הזה. וכאנ צריכימ לשימ על השולחנ מילה אחת שהיא גמ המפתח לתיקונ - "כבוד". אנחנו נחנקימ מהמ ריבות האינ ופיות שאינ להנ קצ. חשבנו שהחוק והמשפט יעשו פה דר, ובאבחת החלטת כנ ת או בית משפט, הבעיות ייפתרו. ובכנ, אי אפשר לכפות, לא לצד זה ולא לצד השני. זה מרגיז ולא צודק, אבל עמ תחושות לא הולכימ לשנות את העולמ. נדרשת מנהיגות מתווכת, שתדע לתת את הכבוד הראוי, מתוכ כנות, לכל ציבור כפי מעלותיו. רק מתוכ ככ אפשר להתחיל לע וק בעניינ. ברור לכל בר דעת שלא כל הטוענ להיותו "בנ ישיבה" ראוי לתואר. ישנו אחוז לא מבוטל של בני נוער, שעבורמ ישיבה בבית המדרש היא עינוי שאינ להמ מנו ממנו. מנהיגות כנה שתדע לתכלל את שלוש המחלקות הללו, תוכל לייצר פת רונ שיאפשר לרבימ מאוד להגיע לעמדות הקדמיות בצה"ל, בלי לוותר על עולמ הערכימ שלהמ. מטרת הצבא היא להגנ על עמ • ישראל ומדינתו - לא לע וק בפילו ופיה ובחינוכ מחדש. Aaron@achay.org.il כבוד, מילה אחת שהיא המפתח לתיקון החברה החילונית יודעת משהו על החרדים? הציבור החרדי מכיר במסירות הנפש של אחיו שבנו את הארץ? ומה תוכנית הפעולה של צה"ל בגזרה הסבוכה הזאת? 90 צילום: מנדי הכטמן, פלאש הרב אהרו ן אגל־טל על שלושה דברים המדינה עומדת