שביעי

23.02.24 | י"ד באדר א' תשפ"ד | 576 גיליון | 24 לא היה לכ קשה להיכנ ללחימה ממושכת בשטח האויב, ולהשאיר מאחור תינוק ואישה שרק ילדה? "אשתי רצתה בעצמה שאילחמ למענ עמ ישראל. עברה בי מחש בה מה יהיה אמ ח ושלומ יקרה לי משהו, והבנ שלי יגדל בלי להכיר את אבא, אבל שמתי את זה בצד והתרכ זתי במלחמה. מעבר לזה, חוצ משילה יחיאל יש לנו עוד שלושה ילדימ ויד עתי שיש לי בבית לביאה. אשתי היא הגיבורה האמיתית ב יפור". מאוסטרליה באהבה ר "ל )מיל'( מיכאל גמ המטולי ט מנווה צופ, טודנט לתואר שני לביא ומנהל תפעול בחברת קייטרינג, חווה מקרה דומה. "כשאשתי רעות ואני ראינו באוקטובר, לשנינו לא היה 7 מה קרה ב פק שאנחנו צריכימ להתגיי ולהגנ על הבית. בכוונה אני אומר 'אנחנו', כי מבחינתי גמ היא הייתה מגוי ת". את הבשורה על הולדת בנו המת קרבת הוא זוכר היטב. "היינו בשכונת לאטינ, בפאתי ג'באליה. חזרנו מפ עילות והנחתי את הראש לכמה דקות, ופתאומ שמעתי שקוראימ לי. חשבתי שזאת הקפצה, אבל אז הבנתי שאשתי בחדר לידה. מחלקת הניוד הגיעה וה י עה אותי למעבר הגבול, ומשמ המשכתי לבית החולימ ללידה של רז יו פ". תלאותיו של מיכאל לא ה תיימו בתומ הלידה. הברית התעכבה בכמה עברה בי מחשבה מה יהיה אם חס ושלום יקרה לי משהו, והבן שלי יגדל בלי להכיר את אבא. אבל שמתי את זה בצד, כי ידעתי שיש לי לביאה בבית. אשתי היא הגיבורה האמיתית שבועות, ככ שכמעט עד תומ הלחי מה הוא היה על ציר בנימינ עזה. "זו הייתה תקופה לא פשוטה, במיוחד שיש לנו עוד שתי בנות בבית, אבל זה נכונ שכשהעורפ חזק - גמ אנחנו בחזית חזקימ. המטרה ה ופית הייתה להגנ על הבית". )שמו המלא שמור ר "ל )מיל'( א' במערכת( בכלל לא קיבל צו גיו , מכיוונ שהוא מתגורר באו טרליה שבה נולד. הוא טודנט ועובד כמורה ליהדות וציונות בבית פר מקומי, וביקש לא להיחשפ בשמו המלא. ה יבה: לאחר שהופיע ברשתות החברתיות כלוחמ בעזה, גורמימ פרו פל טינימ החלו לאיימ על בני משפחתו. על אפ המרחק הרב מישראל, כששמע על הטבח ידע א' שבמוקדמ או במוקדמ יותר יצטרפ לחבריו מה שירות ה דיר בחטיבת גבעתי. זה לקח זמנ; הוא לא היה חלק מהגדוד, וה ת פח אליו כקלע רק אחרי ש ודרו כמה עניינימ בירוקרטיימ. "חודש מתחילת המלחמה, כבר הייתי על מטו בדרכ לארצ. כשהגעתי, פגשתי את החברימ שני ו לעבור מגדוד שמשרת באיו"ש ליחידה שלוחמת בעזה, וב ופ הצלחנו. "כשעברנו את הגבול לרצועה, הבנתי שזה הדבר האמיתי. היו לי מחשבות שניות, אבל הבנתי שברגע שהצטרפתי למלחמה - אני לא יכול לעזוב באמצע את החברימ. לא כולמ במשפחה שמחו שאני מתגיי . כשי צאנו, כולמ היו מאוד גאימ בי". תגיע גמ לפעמ הבאה? "בוודאי. חוצ מזה, אני לא מתכוונ להישאר באו טרליה. כשא יימ את הלימודימ, אעלה לארצ". חיבוק משפחתי מרגש רוב אנשי המילואימ חושבימ בעיקר ר "מ על מי שהותירו בעורפ. הקלע ממגדל העמק, )מיל'( יבגני בקייב אזרח עובד צה"ל, מצא עצמו לא פעמ חושב גמ על בנו, טימו, שכמוהו לחמ בחזית. בקייב שירת ברצועה כלוחמ גבעתי באינתיפאדה השנייה וכאיש .2014 מילואימ במבצע צוק איתנ ב טימו, שאותו אימצ בגיל צעיר, הלכ 7 בעקבותיו - ושניהמ הוקפצו ב אפילו המח"ט התרגש. מישל לוי בעזה "כל הזמן ניסיתי ליצור קשר מוצפן". טימו ויבגני בקייב נפגשים ברצועה של כאב לוחמים צילום: באדיבות מישל לוי צילום: באדיבות המשפחה