שביעי

15.03.24 | ה' באדר ב' תשפ"ד | 579 גיליון | 10 איכ, איך אפשר לחשוב על שמחה בפורים? בימימ שבהמ אנחנו קוברימ את האחימ שלנו, נהיה מ וגלימ להיכנ למצב של שמחה? זה מו רי בכלל להיות "חתנ בינ אב לימ"? אני רוצה לפתוח בדברימ שכתב באופנ כל ככ עמוק ונוגע ללב חברי היקר חגי לובר, שאיבד את בנו הצדיק יהונתנ בעזה. ליהונתנ נולד בנ, וברית המילה שלו התקיימה בשבוע שעבר. אמציה שמו, ובעזרת השמ יהיה לנחת לאביו ז"ל ולאמו שתיבדל לחיימ טובימ. התגובה הראשונה שאנחנו מרגישימ באירוע כזה היא דקירה שמ פלחת את הלב. אי אפשר להכיל את הכאב הזה. אינ לנו מילימ בכלל לתאר את עוצמת האירוע, ומנ ה תמ חגי ומשפחתו קיבלו ברכות מזל טוב מהו ות. אינ בית פר שמלמדימ בו איכ מתנהגימ במצבימ כאלה. אבל זה מה שבחר חגי לכתוב בינ יתר הדברימ: "זה לא נכונ כי התגובה הראשונה על בשורת תינוק היא 'מזל טוב', ככ נהגו בעמ ישראל. לידת תינוק היא משמחת. תמיד. בלי תנאימ. ובלי לבדוק רקע. בלי רגשות מעורבימ. פשוט אושר. לא עינ אחת שלנו בוכה והשנייה צוחקת. שתי העיניימ שלנו צוחקות עמ קמטי צחוק גדולימ ועמוקימ. "שני חדרימ יש לנו בלב: האחד - לכאב בלתי נתפ על מותו של יהונתנ, והשני - שמחה בלתי גבולית על לידת התינוק. על בואו של אמציה אנחנו מרגישימ רק שמחה, רק! אינ לנו מקומ בלב לצער על לידת ילד. אנחנו מ תכלימ על התינוק ורואימ אהבה ואושר גדול. אינ לנו מקומ בחדר ההוא לעצב. אפילו לא לקמצוצ. "ולצד זה, וללא קשר לתינוק המתוק, אנחנו כואבימ את מותו של יהונתנ, כואבימ עד בלי די, עד בלי קצ. ואמציה לא צריכ להזכיר לנו שיהונתנ ח ר, אנחנו מרגישימ זאת בכל רגע ורגע". • • • אינ לי מילה להו יפ, אבל אני רוצה לקחת את זה עכשיו לפו רימ. היכולת להפריד בינ העולמות היא לא רק עניינ פ יכולוגי. יש כאנ אמת עמוקה שמאפשרת את החלוקה הזו. השמחה היא הוודאות שלנו בטוב. היא מעלה אותנו לעולמ שגבוה מהקונ פליקטימ ומהמשברימ שאנחנו חווימ כבני אדמ, ובטח כיהודימ. שמחת פורימ אינה שמחה על אירוע הצלה שהיה בעבר. חכמינו אמרו שבימימ האלה כל חיינו היהודיימ התהפכו. קיבלנו את התורה בשמחה, קיבלנו על עצמנו בששונ את ברית המילה וגי לינו מחדש את התפילינ כמי שמייקרימ ומכבדימ אותנו. ההארה הזו כל ככ חשובה וקריטית, כי היא מחדשת בתוכנו את עצמ זהותנו. לא יהודימ שנגזר עליהמ לחיות תחת צווימ ופקו דות ולהיות האומה הבלתי מובנת בעולמ, אלא עמ הגאה בקומה הרוחנית שלו ובטוח שאלוקימ שוכנ בתוכו. ההתעלות של חג הפורימ מחייבת את הניתוק מהגבולות המחש בתיימ הרגילימ. "עד דלא ידע בינ ארור המנ לברוכ מרדכי" הוא להגיע למקומ הזה, והוא לא אפשרי אמ לא נתעלה אל עולמ של שמחה שבו שוררימ רק עוז וחדווה. המלחמה שלנו בעמלק עוברת דרכ תענית א תר, אבל באה לה כרעת השמחה, שמבטאת את הוודאות שלנו בטוב ובאמת ובק • דושה שינצחו ב ופ את כל המחשכימ. Aaron@achay.org.il חגי לובר בברית המילה של נכדו אמציה ״על בואו של אמציה אנחנו מרגישים רק שמחה, רק! אין לנו מקום בלב לצער על לידת ילד. הוא לא צריך להזכיר לנו שיהונתן חסר, כי אנחנו מרגישים זאת בכל רגע ורגע״ צילום מסך מתוך סרטון של גבי נוימן הרב אהרו ן אגל־טל הילדים יתחפשו, משלוחי המנות יחולקו וכולנו נידרש לשנס מותניים זה מוסרי בכלל להיות "חתן בין אבלים"? • ולחגוג את פורים