שביעי

25 | 05.04.24 | כ"ו באדר ב' תשפ"ד | 582 גיליון מימין: הרב שמואל אליהו בערב ההשקה של הכולל בחליסה משמאל: הפעילות לזכרו של רס"ר )מיל׳( אליהו מאיר אוחנה ז"ל ישיבת אור וישועה צילום: עה, שבראשה עומד הרב אליהו רח מימ זייני. לפני שלושה חודשימ נפל בעזה ר "ר )מיל'( אליהו מאיר אוחנה ז"ל, בוגר הישיבה ששירת כלוחמ בשריונ וההאמר שבו נהג עלה על מטענ רב עוצמה. תלמידי ואברכי הישיבה החליטו להחזיר לחלי ה את החיות והתקווה, ולהנציח את חברמ. במ גרת הפרויקט המ החלו להגיע מדי שבת לשכונה ולהפעיל יחד עמ התושבימ היהודימ המעטימ שנותרו בה את בתי הכנ ת המרוקנימ, שלחלקמ אפ פלשו פור עימ והפכו אותמ לבתי מגורימ. "מתוכ שיחות עמ תושבי המקומ לשעבר, הבנו שיש במרחק מה מי שיבתנו אזור שלמ ששוררת בו שממה רוחנית ו כנה ממשית", מ פר הרב (, ר"מ בישיבה, שעובד 45) אבנר חזות שנימ ונמנה על האברכימ 20 בה כבר שמובילימ את הפרויקט. "יהודימ עו זבימ את השכונה, בתי כנ יות נ ג רימ, ערבימ משתלטימ והפשיעה מת פשטת. החלטנו לפעול על מנת לתקנ את המציאות הזו. "רעיונ הקמת בית מדרש צצ מתוכ רצונ להאיר את האזור על ידי תפי לות, לימוד תורה ופעילות קהילתית לאנשי השכונה. התושבימ קיבלו אותנו בשמחה ובהתרגשות עצומה. כל מי שהכיר את האזור בשיא תפא רתו אומר שבעבר לא היה מקומ פנוי בבתי הכנ ת. היו פה חיימ רוחניימ וקהילתיימ תו ימ. כשרואימ אבר כימ וצעירימ שבאימ שוב לשכונה, זו התחלה של מציאות עתיקה שמתחד שת עבורמ. זה גרמ לככ שיותר ויותר תושבימ מקומיימ באימ לבית הכנ ת עמ ילדיהמ, ומשתתפימ בשיעורימ ובפעילויות". פרויקט התפילות והגברת הנוכחות היהודית בשכונה, בעיקר בשבתות, החלו להחזיר אט אט תושבימ יהודימ, כאשר התלמידימ והאברכימ פתחו בית מדרש כדי לחזק ולהעצימ את פעילותו רבת השנימ של רב השכונה השנימ האחרונות, הרב ברוכ 50 ב קינד, שהמשיכ להחזיק את המקומ למרות הקשיימ. בית המדרש שהקימו החל לעבוד גמ בערבימ עבור תושבי השכונה היהודימ, ובמקומ מתקיימימ שיעורימ וחבורות לימוד. יוזמי הפרויקט מעידימ כי הע בודה עוד רבה וחלק ניכר מבתי הכנ ת עדיינ עומד ריק, אכ השי נוי כבר מתחיל לתת אצ אותותיו ומת בטא בינ היתר באיחוד שנעשה בינ בתי הכנ ת ה פרדי והאשכנזי, והחל לפעול במחודש מדי יומ ונקרא "בית הכנ ת המאוחד ע"ש אליהו מאיר אוחנה". הרב זייני מתאר את חשיבות הפרויקט של תלמידיו: "גאולת ישראל מתגשמת בדורנו, והיא דורשת שיבה והתיישבות בכל חלקי ארצנו. על מצווה זו כתב הרמב"נ שלא ניתנ להשוותה לשומ מצ ווה אחרת, כי כולה לטובת כלל יש ראל. אנו שמחימ על הזכות לתרומ את חלקנו על ידי שיבה לאזורימ ושכונות, שבנ יבות חמורות וקשות התרוקנו מתושביהמ היהודימ. ראשוני השבימ היו יהודי אלג'יריה, 1830 לחיפה ב וכיליד אלג'יריה אני שמח להמשיכ קצת ממורשת ממפעלמ". קשה שלא לשימ לב לתזמונ הפ רויקט - תוכ כדי מלחמה, כשכוח רדואנ ממתינ על גדרות התיל הח לודות של יישובי הצפונ, ובזמנ שח מא קורא לאזרחי ישראל הערבימ להצטרפ ללחימה. את תלמידי ישיבת הה דר בחיפה שומ דבר לא מפחיד. להפכ; מבחינתמ, המלחמה הייתה האות להקמת הפרויקט שמציג תגובה ציונית ויהודית הולמת. "התוכנית המקורית הייתה להתחיל עוד לפני המלחמה, והיא חיזקה ושי משה קטליזטור עבורנו. לא חששנו מהתנהלותמ של הערבימ, לשמ ככ באנו וגמ כעת אנו מוכימ ובטוחימ שלצד הזהירות - נחזיר את הנוכחות היהודית למקומ", מבהיר הרב חזות. "בעקבות המלחמה, עוד ועוד אנשימ מבינימ שא ור לנו לעזוב אזורימ שלמימ מארצנו ולתת לאויבינו מצע נוח להתפתח. אינ כמו מקומ תורה חדש על מנת להפריח את השממה". ב ופו של יומ, מי שמעניקימ את החותמת להצלחת הפרויקט המ תושבי השכונה עצממ. בעיני מזרחי, השיפור באורח החיימ היהודי בחלי ה השתפר ללא הכר לאחר הגעתמ של התלמי דימ. "המ הפיחו חיימ באזור כולו, והחזירו לכולנו את התקווה והחיוכ לפנימ. יש לנו תקווה שעמ מאמצ ועבודה נכונה, נוכל לראות שוב את השכונה מלאה בילדימ ובמשפחות • צעירות". הם הפיחו חיים באזור והחזירו לכולנו את התקווה שנוכל לראות שוב את השכונה מלאה בילדים ובמשפחות צעירות