שביעי

12.04.24 | ד' בניסן תשפ"ד | 583 גיליון | 26 מכפר סבא, 51 בן , סופר 5 + נשוי וראש בית המדרש הקהילתי בעיר ליאור אנגלמן שרון רוטר מה מפחיד אותך? "באישי - לאבד את העצמאות, הפיזית או התודעתית, ולהיות תלוי בבשר ודמ. בלאומי - שיש לנו ני יונ עשיר בהחרבת הבית היהודי". מתי בכית בפעם האחרונה? "כששמעתי את שאול גרינגליק הי"ד שר". איך עברה עליך השבת השחורה? "כמעט כל הילדימ היו אצלנו בחג. קמנו באזעקה הראשונה, אינ לנו מקלט, החלטנו שהכל ב דר וחזרנו לישונ. אחיינ שעובד מה אתה עושה בימים אלה? "אני ביב ענייני המלחמה, במקביל לשיעורימ הקבועימ ול דנאות הכתיבה. זה עתה יצאו לאור שני פרימ חדשימ שכתבתי: ' ולמ גנבימ', יפור על בנ צעיר למשפחת מצוקה שאמו נשבעת להוציאתו מהפשע, והוא ממחיש את ה יכוי שלנו לבחור אחרת ולשנות את מ לול חיינו; 'לעשות את עצמכ' הוא פר בעבודת המידות ומ ע לשינוי עצמי, למי שמאמינ באפשרות לשינוי ולא מפחד להתבוננ במראה". איך אתה מגדיר את עצמך במילה? "מחפש". ספר משהו שלא יודעים עליך. "בצבא נשפטתי לשבועיימ מחבוש על פגיעה בביטחונ שדה. מישהו שאל אותי בקשר מתי החתונה שלי בתאריכ הלועזי ולא ידעתי, אז עניתי 'שבועיימ אחרי שיוצאימ מלבנונ'. היה לי ברור שזה ברשת מוצפנת, התברר שזה במבצעית. במעצר ופחתי למטבח, התחבבתי על שר האופימ וקיבלתי מתכונימ מעולימ ללחמניות ומאפימ". במי אתה מקנא? "אנשימ שלא צריכימ לברוח מהכבוד ואינ להמ עניינ לרדופ אחריו. יש לי גמ שמות". באיזה כוח־על היית בוחר? "מחילה גמורה. גמ לעצמי". • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב מה מעצבן אותך? תרבות החשיפה והמציצנות, כמו בראיון הזה. העובדה שאני צריך לענות על שאלות אישיות בכנות מזויפת כדי ליידע את הציבור שהוצאתי ספרים חדשים. זה לא נעים לי, במיוחד כשאחד הספרים הוא על עבודת המידות. וגם כששואלים אותי בלי כוונה רעה 'התפללת?'. כל רמז לכפייה דתית מחזיר אותי למקומות לא טובים מגיל ההתבגרות יפר מאוחר יותר שכבשו 13 בערוצ יישובימ וממש כע נו על הדמיונ המופרז שלו שככה מחליש. אחר ככ התברר שזה עוד כלומ. שלושה בנימ וחתנ פתחו ניידימ, הכינו תיקימ וקפצו להילחמ". אתה מכיר מישהו שנפגע? "מכיר רבימ שנפלו, ועוד כמה וכמה שנפצעו. קשוח. זכיתי להכיר כמה משפחות חטופימ מכפר בא, עמ כמה מהנ נוצר קשר עמוק. לצערנו לפני חודש וחצי התבשרנו שהחייל החטופ עוז דניאל נפל כבר ביומ הראשונ. אנחנו בקשר קרוב עמ המשפחה, והיא מל בשבילנו לישראלי הטוב והמאחד". מה היית משנה בעצמך? "אני מפוזר מאוד. הפקידות באובדנ/גניבת כרטי אשראי כבר מזהות את הקול שלי. כמו שאמא תמיד אמרה 'מזל שהראש מחובר'". איזו עצה טובה קיבלת בחייך? "אל תהיה ראש ישיבה. כל המייעצימ היו ראשי ישיבה". איזו מצווה קשה לך? ואיזו אתה אוהב במיוחד? "אוהב את השבת, היא חמצנ בשבילי, ומאז ה פר 'נשמה יתרה' היא הפכה משמעותית עוד יותר. מאז שנת האבל על אבי, כשהתפילה והיותי שליח ציבור הפכו ל'חיוב', קשה לי מאוד עמ התפילה. אני ממש נלחמ וחייב למצוא את הדרכ חזרה". מה נותן לך תקווה? "מה שקמ כאנ אחרי השואה". למה אתה מתגעגע? "ללמוד תורה בתמימות, לכתוב למגירה ולא לדעת איכ שולחימ מייל". צילום: מוריה אוזנה ורויטל אורן