שביעי

19.04.24 | ערב פסח תשפ"ד | 584 גיליון | 24 מ טה משפחות החטופימ, ת”א, השבוע. רגע לפני שהחלו הצילומימ לראיונ המשותפ של מירב לשמ גוננ ודי צה אור, אמותיהמ של רומי ימימ 196 ואבינתנ - המוחזקימ כבר בשבי מפלצות החמא - התגלע ויכוח קטנ בינ מירב לנציגימ אחרימ. בינ המשפחות יש חיבור גדול, אכ המ ציאות הבלתי אפשרית נותנת לעיתימ דרור גמ לאמוציות שאגורות בכולמ. "אני מתה על כל אחד מהמ", מד גישה מירב. "לכולנו יש כע ות כול, וברור שהמ לא מכוונימ ברמה האישית, אבל לפעמימ זה יוצא אחד על השנייה מה יבה הפשוטה: אנחנו היחידימ שמבינימ זה את זו. אפ אחד לא יכול להבינ מה עובר עלינו". את תלתליה הזהובימ וחיוכה השובה ( אינ אדמ בישראל 23) של רומי גוננ באוקטובר; גמ אבי 7 שלא מכיר מאז ( גדול הממדימ הפכ ל מל 31) נתנ אור בעל כורחו, בעקבות ה רטונ שבו זעקה נועה ארגמני והתחננה לעזרת בנ זוגה, בזמנ שהמחבלימ הוליכו את שניהמ בנפרד לחולות עזה. מירב ודיצה נלחמות ללא הפ קה, כל אחת בדרכה ועל פי גישתה, כדי להחזיר את הילדימ הביתה. הנ חברות בפורומימ שונימ: האחת במטה משפ חות החטופימ, והשנייה בפורומ תקווה. יש ביניהנ חילוקי דעות בנוגע לדרכ שבה אפשר לשחרר את יקיריהנ - ובכל זאת, את החיבוק החמ שלהנ, כשנפגשו וכשנפרדו, קשה לפ פ . אחרי הכל, הנ חולקות גורל מצמרר משותפ, שאותו הנ מנ ות בכל כוחנ לשנות. ”יש בינינו המונ אהבה”, משתפת מירב. ”אני יכולה לכעו עליה, והיא תענה בנחרצות, ואז נגיד זו לזו שא נחנו אוהבות אחת את השנייה. כמו אחיות. בדיאלוג בינינו השתמשנו במילימ קשות, אבל מעולמ לא פוצ עות. יש לנו אחריות”. דיצה: ”אני מחבקת כל מילה. גמ אמ הדרכימ שונות, שתינו עמ הפ נימ קדימה, במטרה משותפת. אנחנו לא ע וקות במאבקימ בינינו, אלא הולכות יחד עמ חיבור ושותפות שכוללימ הרבה הכלה וחיבוק”. לא חוקי לשאול מה שלומי באוקטובר 7 ( עזבה ב 55) מירב את ביתה בכפר ורדימ בגליל, ועברה למרכז הארצ. היא בזוגיות עמ א פ, ואמ לחמישה ילדימ שאותמ הביאה לעולמ עמ בעלה לשעבר, איתנ גוננ. רומי היא הבת השלישית, שבאותה שבת שחורה נחטפה מפ טיבל הנו (, תושבת שילה, היא 57) בה. דיצה אמ לשבעה. אבינתנ, שנחטפ גמ הוא מהמ יבה, הוא בנה השני. כשאני מבקש מהנ ל פר על הבנ והבת שהנ כל ככ מתגעגעות אליהמ, נראה שהנ מתמוגגות. ”בשבת שיחק נו רמיקוב ורומי הייתה ממש ח רה", משתפת מירב, "היא חכמה, מצחיקה, עמ לב ענק, אחראית, אוהבת אנשימ ואוהבת לעזור ולתת. היא הדבק שמ חבר בינ כל הילדימ. אני בונה על זה שאת כל התכונות והיכולות שלה היא מביאה גמ לשמ. אמנ שזה מה שעוזר לה לצלוח את היומ". דיצה: "אבינתנ הוא זה שלוקח אח ריות ודואג לכולמ. הוא חזק מאוד, בגופ ובנפש. יש בו עוצמה פנימית שמקרינה החוצה. הוא שקט, אבל גמ כריזמטי - ות מיד נותנ תחושת ביטחונ. הוא גמ יודע לנתח מצבימ במהירות ובצורה מדויקת. לידו אתה מרגיש שהכל יהיה ב דר". מה אתנ עונות כששואלימ מה שלומכנ? שתיהנ צוחקות למשמע השא לה. ”אצלנו עונימ שיש שאלות שהנ לא חוקיות בתקופה הזאת”, אומרת דיצה. ”לכנ, יש שאלות אלטרנטיביות ?'. על 10 עד 1 כמו ’איכ את היומ מ השאלה ’מה שלומכ?' קשה לי לענות. כשבכל זאת שואלימ, אני פשוט אומ רת שאנחנו מצפימ”. מירב: ”הרבה זמנ התלבטתי מה "אין לה זמן לחכות". מירב עם רומי בימים יפים יותר אבל הלחימה מירב: נמשכה אחרי העסקה אני רוצה ולא עזרה. את הבת שלי בבית, חיה הלחימה העצימה דיצה: הביאה כמחצית מהחטופים, וכבר חודשים אנחנו סובבים חמאס סביב השאלה אם יסכים או יסרב