שביעי

21 | 03.05.24 | כ"ה בניסן תשפ"ד | 585 גיליון ומ הזכרונ לשואה ולגבורה, שיצוינ ביומ שני, יהיה שונה הפעמ; לפחות עבור תושבי עוטפ עזה, התמונות, ה רטימ והתוכניות יציפו מנ ה תמ את הזוועות שחוו מקרוב בשבת השחורה. זה כבר קרה להמ לאחרונה, בליל המ תקפה האיראנית על ישראל. ”נזרקנו באוקטובר”, מ פרת רחל 7 שוב ל פריקר מקיבוצ בארי. ”כל המפונימ במלונ נמלטו לחדרי המדרגות עמ התיקימ עליהמ. ילדימ קטנימ מיררו בבכי, והילדימ הגדולימ שאלו אמ הטילימ מעזה. ה ברנו להמ שיש שחקנ חדש במערכה. לא ישנּו כל הלילה”. יש הטוענימ שאינ מה להשוות בינ שואת יהודי אירופה וצפונ אפריקה שנה למה שעברו השנה בש 80 לפני מחת תורה, כי אז לא היה לנו צבא ומדינה. ”קשה מאוד לעשות הש וואה, כי משפחתי הגיעה מתימנ ואני לא גדלתי על יפורי השואה. ברור שהשואה הייתה קשה יותר, כי זה היה לאורכ זמנ, אבל מה שעב רנו הוא וג של שואה”, אומ מבני ובנות 100 רת פריקר. כ הקיבוצ נרצחו בטבח המחריד שביצעו מחבלי חמא , ועוד נחטפו. 32 משפחת פריקר התגוררה בבית גדול בשכונת הכרמ, שכונה חדשה שדרכה חדרו המחבלימ לקיבוצ. ”זו הייתה אמורה להיות שבת מיוחדת ושמחה בבארי”, נזכרת רחל. ”הקיבוצ היה שנה 100 צריכ לחגוג בכל מיני מ יבות. אי לככ הקדמנו את חגיגות שמחת תורה ליומ שישי אחר הצה ריימ”. באותה שבת היא אירחה את בתה נופר המתגוררת בקיבוצ ואת בנה אופיר וכלתה פיר, שהייתה להריונה. 41 בשבוע ה וחצי בבוקר הייתה אזעקת צבע 6 ”ב אדומ. התנהלנו לאיטנו בתוכ הממ”ד, ואז בעלי ארווינ קרא בקבוצת הווט אפ של הקיבוצ שיש חשש לחדירת מחבלימ. לא התרגשנו, אבל ברגע שהוא הקריא את ההודעה ראינו את המחבלימ ליד חלונ המטבח - והמ התחילו לירות לתוכ הבית. ”באותו רגע קיבלתי שיחת טלפונ מכפיר יוונ, אחיו של אוהד השכנ שלנו. הוא יפר שאוהד הי טרי מהירי אליו הביתה, והתחננ שנ כני אותו לממ”ד שלנו. ב ביבות הבאנו את אוהד, ו גרנו 7 רבע ל את הממ”ד. ארווינ והבנ שלי הח זיקו את הידית כי לא היה אפשר