שביעי

03.05.24 | כ"ה בניסן תשפ"ד | 585 גיליון | 30 מתל אביב. 36 בן סופר ובמאי קולנוע, נשוי לשירה ואבא של חיה, נח ורוני יאיר אגמון שרון רוטר לגמרי אז הבכי הוא חלק אינטגרלי מחיי. כשעבדנו על ה פר הייתי יושב לילות מול המקלדת בוכה ומנגב את האפ. זה לא היה בכי של שבר, אלא של תקווה ואמונה ברוח האדמ". באוקטובר? 7 איך עבר עליך "הייתי בממ"ד עמ הילדימ שלי. תל אביב היתה מופגזת והיה יומ של אזעקות. בינ לבינ הייתי פותח את הטלגרמ ורואה שמ רטונימ שירדפו אותי עד ופ ימי. בשבועות שאחרי נכנ תי לדיכאונ קשה. אכלתי בלי ופ. צעקתי על הילדימ. ב ופ מה שהוציא אותי מהבור השחור היה ה פר. הוא איפשר לי להתמקד בגיבורימ, בבני אדמ שהתעלו ביומ הנורא הזה". אתה מכיר מישהו שנפגע? "איבדתי חבר אהוב במלחמה - יצהר הופמנ. באוקטובר הוא נכנ לבארי וחילצ משמ 7 ב אנשימ. הוא נהרג בעזה מכדור של צלפ כמה ימימ לפני ש יימנו לעבוד על ה פר ובדקה הצלחתי להכני את ה יפור שלו. הוא 90 ה היה איש הכי טוב בעולמ". המלצה על ספר? "קראתי עכשיו את ה פר החדש של מיכה מה אתה עושה בימים אלה? " ביב ה פר החדש שלי ושל אוריה מבורכ "יומ אחד באוקטובר" שמאגד בתוכו ארבעימ יפורי גבורה שהתרחשו ביומ בו פרצה מלחמת חרבות ברזל. ה פר הגיע מיד למקומות שלא דמיינתי - מקריאימ אותו בהר הרצל והוא נכנ ת לבחינות בבית פר. ארגונ שמאל קיצוני הזמינ עותקימ וגמ ארגונ ימני. זה מרגש וממלא תקווה". איך אתה מגדיר את עצמך בקצרה? "אוהב אדמ". משהו שלא יודעים עליך? 23:00 "אני בנ אדמ של לילה. מהשעה אני מתחיל לעבוד. כל שאר היומ אני מול האינ טגרמ". את מי אתה מעריץ? "את לאה גולדברג ורבי נחמנ. שני מורימ רוחניימ שעוזרימ לי לצלוח את החיימ ובמלחמה הזאת המ עוזרימ לי במיוחד". מה מפחיד אותך? "העתיד שבו הילדימ שלי יגדלו". מה מעצבן אותך? "אנשימ שמפרקימ את היחד הישראלי, שמפיצימ רעל, שמחרחרימ שנאה בינינו. זה נורא ואיומ". מתי בכית לאחרונה? "אני בוכה הרבה ובתקופה האחרונה אני חשופ • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב • ם י י נ י ע ע ב ר א ב איפה אתה במציאות הפוליטית? אני נמצא בבלבול מוחלט. כבר חצי שנה שאני באובדן דרך. לפני המלחמה הייתי מאוד שמאלני. עכשיו אני לא מבין כלום על כלום גודמנ - 'היומ השמיני'. זה פר שמחזיק בתוכו איזו תקווה עמוקה ותמימה שיהיה פה ב דר". מה החטא הקולינרי שלך? "בואי נגיד בעדינות שאמ יש גלידה במקפיא היא לא שורדת זמנ רב". מה היית רוצה לשנות בעצמך? "להיות יותר נוכח. יותר חיובי. ופחות כפופ". איזו עצה טובה קיבלת בחייך? "הייתי פעמ מאוד קמצנ, כלפי עצמי וכלפי אחרימ. חבר שלי מתנ לימד אותי שנדיבות היא מידה טובה". יש לך חרטות? "הייתי פעמ אדמ יותר שפיצי וזחוח ופגעתי בכמה אנשימ. זה עצוב לי וקשה לי. ני יתי לבקש ליחה, אבל לפעמימ זה לא מ פיק". במה אתה מתבייש? "מאוד קשה לי עמ הגופ שלי. אני לא שלמ ולא גאה בו. הייתי שמח לעינ טובה כלפי עצמי בהקשר הזה". מה הספורט שלך? "שאלה כואבת. אני אוהב כדור ל יותר מהכל. לפני כמה חודשימ נפצעתי קשה מאוד ברגל ומאז לא שיחקתי. וזה ח ר לי מאוד". מה ה"שריטה" שלך? "יש לי צמא אינ ופי להכרה, לאהבה. אני כאילו צריכ שיראו אותי. וזה מגיע ממקומ שבור מאוד". מה הנכס היקר ביותר שלך? "המשפחה שלי. כשהייתי ילד קטנ במשפחה חד הורית, חלמתי על בית שמח עמ אחימ, ילדימ, רעשימ של צחוק ושמחה. וזה קרה. החלומ שלי התגשמ". צילום: ריאן פרויס