שביעי

10.05.24 | ערב יום העצמאות תשפ"ד | 586 גיליון | 4 ענבל רץ־גילמור מגדלור שאין לו סוף הנ שתי מילימ "חופשי בארצנו" שקיבלו לאחרונה משמעות מבולבלת, אבל המציאות מתעקשת ליישר אותנ לי מינ. חשבנו שקנינו לנו חופש - ובתמורה מכרנו את הזהות. אימצנו ט ערכימ תו צרת חוצ, "שטחימ תמורת שלומ", הרבה שקט איחלנו לעצמנו ושיקרנו לעצמנו. שקט לא קיבלנו, ובוודאי שלא שלומ, אלא דמ "מנ הנהר ועד הימ". במקומ להיות חופשיימ בארצנו, הפכנו מפוחדימ בארצנו. ה"חברימ" שלנו שמו עלינו כבלימ. "לישראל יש את הזכות להגנ על עצמה", מדקלמימ 2 מנהיגי העולמ; תגיבו, אבל לא בינ , ופחות מתאימ לנו עכשיו. ומחיבוק 4 ל הדב בתחילת המלחמה קר נו ל"ארה"ב מתנגדת לפעולה ברפיח וגמ בלבנונ וגמ לא באיראנ". ואמ כבר קשרנו לכמ את הידיימ, אז גמ לא תקבלו את החטופימ וגמ "עיצרו את הלחימה". בהישענותנו על קנימ רצוצימ למדנו שיעור, השכלנו להבינ כי אינ לנו על מי ל מוכ, אלא על אבינו שבשמיימ - ואבינו דורש שלא נ מוכ על הנ ועל המעצמות. לא נולדה המעצמה שת כנ את חיי חייליה כדי להציל יהודימ, אבל יש מעצמות שי כנו חיי יהודימ, כולל את אזרחיהנ היהודימ, כדי להציל את עצמנ - ועוד תהיה להנ עזות המצח להציג זאת כאילו הנ בכלל עושות את זה למעננו. והכי נורא, שיהיו אצלנו מי שיאמינו להנ. פוגות בדמ המחשבות שלי עות בשבעת החודשימ האחרונימ. האוב דנ מ תובב במעגלימ, כמו רקדנ הורה עמ לב שבור. זה מעמי על הנפש הקו לקטיבית שלנו, וכולנו נדרשימ לגיי כוחות כדי למצוא, להמציא, להקימ ול שקמ את עצמנו ואת מי ש ביבנו. אני רואה גבורה בכל מקומ, אני עומדת נפעמת מגבורתנ של המשפחות השכולות והחטופימ, ומרכינה ראש בפני כאבנ. "ובחרת בחיימ", מני יונ אני יודעת כי הבחירה הזו אפ פעמ לא נעשית ממקומ של נוחות, אלא היא יוצאת דוכ מתוכ ה פק, מתוכ החושכ, מתוכ אי הבהירות; היא "קפיצת האמונה" האולטימטיבית, כשאינ הבטחה מראש לגבי התוצאה. ואפ על פי כנ, דורות על גבי דורות של בחירה בחיימ, אלפי שנימ - נצח ממש - כשיהודימ מקפידימ לקיימ בא דיקות ובעקשנות טיפו ית )וגמ אני בתוכמ, גמ אמ לא תמיד בשביל עצמי, אלא בשביל מישהו אחר(, שכנ לכל אחד ואחת יש את המי שהמ הראויימ שהב חירה הזו תתקיימ לשממ ולזכרמ, וב ופ מתוכ הלשממ יבוא לשמנו, וגמ אנחנו נידבק בחיימ ובשמחה. ע קיננ, ואם בשמחת חיים אז בואו נדבר על החיימ; על הדור הזה של הלוחמימ והלוחמות, הצעירימ שלנו שעל אפ שהמ נמצאימ באיומ קיומי, המ מלאימ בחיות, באומצ, בעוצמה וברוח התנדבות. ממלאימ את הפרה יה שלנו במיזמימ ובפעילויות מרגשות, המ האק ״ובחרת בחיים״. מניסיון אני יודעת כי הבחירה הזו לא נעשית ממקום של נוחות, אלא היא יוצאת מתוך הספק, החושך, האמונה ואי הבהירות, כשאין הבטחה מראש לתוצאה טיבי טימ האמיתיימ. המ, שעולמ המ בוגרימ הכל ככ בטוח בעצמו, קר להמ לנגד העיניימ. המ, ברוכ השמ, כבר לא יקבלו י מאות ריקות על "שלומ עכ שיו", ויתורימ ונ יגות. המ לא יפחדו להגיד "בני עמלק", ונ קמה מבחינתמ לא תהיה מילה ג ה שלא אומרימ בגלל פוליטיקלי קורקט. המ יתוו את הדרכ, יקחו את המושכות ויתחברו בעוצמה להי טוריה היהודית המפוארת, שתיתנ להמ תנופה אדירה קדימה עמ הט כנולוגיה - וב ינרגיה אדירה של מ ו רת וחדשנות המ ירימו ראש, יזקפו קומה ציונית גאה ויציגו לעולמ את מדינת יש ראל כמגדלור אידיאלי, כזה שאינ לו ופ. • חג עצמאות שמח, עמ ישראל חי! inbal.ratz.gilmore@gmail.com כוחות צה"ל בלחימה, השנה 90 צילום: מיכאל גלעדי, פלאש